שביעי

איילת שליסל | על השולחן אשליית הפמיניזם ב זמנ שבאולפני הטלוויזיה ע וקימ בל פור כמה נשימ יושבות ביב השולחנ, במציאות הישראלית מתרחש תה ליכ הפוכ ומקוממ. מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, לא עובר יומ בלי שנשמע את זעקות "הפמיניזמ הגועש". ארגוני הנשימ והאופוזיציה ע וקימ במפגנ תלונות בלתי פו ק על ככ ש"לא רואימ מ פיק נשימ" בעמדות מפתח. כאישה שחיה ונושמת את הזירה הציבורית, האמירות האלו בעיקר משעשעות אותי; הנ רחוקות מלהביא ערכ אמיתי לנ שימ, ומבו ות על תפי ה מעוותת שלפיה המגדר הוא חזות הכל. הדרישה למנות אישה רק בגלל מגדר אינה העצמה, היא הנמכה. פ טיבלימ של "ייצוגיות" ושריונ מקומות יוצרימ תחו שה שאישה נמצאת בתפקיד בח ד, ולא בזכות כישוריה. הפער שבינ השיח המקצועי לזלזול בשטח פגש אותי בצורה . הגעתי להתראיינ אצל 13 בוטה לפני כמה ימימ באולפנ ערוצ מוריה וברקו, וני יתי לנהל דיונ פוליטי ענייני על ארצ ישראל וה נקציות הבלתי נתפ ות של האיחוד האירופי נגד ארגוני התיישבות. אכ במקומ להתמודד עמ הטיעונימ, בחר איל ברקו ביצ' בשיטה הישנה והרדודה: הוא פנה לשאר אנשי הפאנל בחצי זלזול ושאל "אני יכול לשבת לידה? זה ב דר?". הוא דיבר עליי בגופ שלישי, מעל הראש שלי, כאילו אני אוויר ולא בת שיח, והמשיכ לעקוצ: "כי אלה החרדימ, אי אפשר לדעת עליהמ מתי זה ב דר ומתי לא". תהיתי לעצמי: האמ זה המראיינ ה"נאור" שאמור לנהל דיונ אינטליגנטי? כשעומדת מולו אישה עמ דעות שלא מתיישרות עמ האג'נדה שלו, פתאומ כל ה"כבוד לנשימ" נעלמ ובמקומו מגיע שיח מקטינ ומשפיל. בצה"ל ובנשימ כאחד. לעומת זאת, ראינו לאחרונה שני מינויימ של נשימ חזקות שהגיעו לעמדות השפעה מה יבות הנכונות: ציפי חוטובלי, שתעמוד בראש מערכ הה ברה הלאומי, וא תר שרייבר, שמונתה למנכ"לית רשות העתיקות. חוטובלי מביאה ני יונ דיפלומטי אדיר מקדנציה משמעותית בבריטניה וחזונ לאומי שקריטי לה ברה שלנו; היא ההוכחה שמקצוענות ללא פשרות הולכת יד ביד עמ עמוד שדרה ערכי. שרייבר, שנבחרה כמהלכ של משילות מצד השר עמיחי אליהו, מביאה איתה ני יונ ניהולי מוכח לתפקיד א טרטגי שמשפיע על כלל תשתיות הבנייה והפיתוח בארצ וביהודה ושומרונ, תוכ שהיא משלבת כישורי ניהול עמ מטענ רוחני וערכי עמוק. שתי הנשימ הללו מזכירות לנו שמנהיגות אמיתית נמדדת ביכולת לשלב מצוינות מקצועית עמ נאמנות לערכי העמ והארצ. איפה היו הארגונימ הפמיני טיימ? למה "פורומ דבורה" או "בונות אלטרנטיבה" לא בירכו? התשובה פשוטה: כשמתמנה אישה איכותית מהמחנה הנכונ, המגדר כבר לא מעניינ אותנ. דממתנ מוכיחה שהמאבק שלהנ פוליטי, לא פמיני טי. רגע לפני שאנו קוראימ את מגילת רות, כדאי להיזכר בשתי נשימ שלא ביקשו כותרות או שריוני מקומות. רות ונעמי פעלו מתוכ נאמנות עמוקה ואומצ. רות לא ביקשה שיכירו בה, היא הצהירה: "עמכ עמי, ואלוקייכ אלוקיי", ובזכות דבקותה בדרכ ובערכימ, המגילה נקראת על שמה וממנה יצאה מלכות בית דוד. המנהיגות הזו מלמדת שגמ היומ, נשימ חזקות באמת לא צרי כות טובות; הנ פשוט מובילות מכוח המעשימ והאמת שלאורה הנ פועלות. • ayeletsbrpr@gmail.com בדיוק בגלל המורכבות הזו, והצורכ להשמיע קול צלול, אני שמחה מאוד לחזור לדפי "שביעי", מערכת שהייתה לי לבית לפני כעשור. אני מתרגשת לפגוש אתכמ כאנ מדי שבוע בטור אקטואלי, במקומ שבו אפשר לדבר על הדברימ כפי שהמ, ללא מ כות של פוליטיקלי קורקט. אותו זלזול שחוויתי באולפנ משתקפ בני יונ לדחופ נשימ לפיילוטימ וליחידות קרביות, בניגוד לעמדת גורמי המק צוע. כשמקדמימ שוויונ מאולצ על חשבונ המבצעיות, פוגעימ איל ברקוביץ' דיבר עליי בגוף שלישי, מעל הראש שלי, כאילו אני אוויר. כשעומדת מולו אישה עם דעות שלא מתיישרות עם האג'נדה שלו, פתאום כל ה"כבוד לנשים" נעלם לטובת שיח מקטין ומשפיל 90 צילומים: אוליביה פיטוסי, פלאש 21.05.2026 | ערב שבועות תשפ"ו | 01 גיליון | 8