שביעי

זה מילימ, הטור הזה הוא לא חד פעמי וחבל לבזבז רעיונות להמשכ. אבל אגיד בקצרה שלהיות אשת רב צבאי, על כל המשמעויות של ח רונו של בנ זוג בבית, זה להחזיק באופנ יומיומי את המשמעות של הקבע, יחד עמ העובדה שהתפקיד הוא רב צבאי. כלומר, כפי שכל אדמ מאמינ יודע, לפעמימ האמונה יוצרת את המשמעות עבורנו, ולפעמימ אנחנו צריכימ להיות אלה שיוצקימ את המשמ עות לתוכה. להאמינ בלב שלמ שהעובדה שבעלי לא בבית, כי הוא דואג למט בח כשר ועירוב לחיילימ שבשטח, היא לא פחות חשובה מטיהור בתימ בלבנונ. זה קשה, כי במשמעות הזאת לא כולמ מאמינימ, ובכל זאת, בחרנו בה מתוכ אמונה שלמה שזה תפקידנו. ועל עצמי בקצרה, אני עובדת כמ נהלת המחלקה ללימודי המזרח התיכונ באוניבר יטת בר אילנ, בעלת פודקא ט שנקרא "הציונות הדתית מדברת" ומובילת דעת קהל ברשתות החברתיות. אני כותבת על פוליטיקה לא מעט, אבל לא רק. כי לשמחתו ולצערו של אור בעלי, יש לי דעה על כל דבר. לשמחתו, כי זאת פרנ ה. לצערו, כי זה ככה גמ בבית... • Renana0584@gmail.com שאני משתתפת אני מרגישה בלידה של משהו חדש שמביא משהו שמדבר אליי מאוד. אז קודמ כל נחמד להשתתפ בלידה אחרת; זה לא כואב, אני לא צריכה לעשות כלומ מלבד לרשומ מילימ מדי שבוע, וזה הרבה 450 לכמ יותר ביר מזריקה של אפידורל. אני רננה מאיר נעים להכיר. , גרה ברמת גנ כבר קרוב 27 כהנ, בת לעשור ביחד עמ אור בעלי, רב צבאי בחטיבת הנח"ל, ואמא לשלושה ילדימ - טוּב, עדינ אהבי וגפנ עבריה. אני הבת של נתנ מאיר וגמ של דפנה מאיר הי"ד, שנרצחה בפיגוע בעתניאל לפני עשר שנימ. הבדיחה אצלנו בבית היא שאמ מזהימ אותי ברחוב כבתה של דפנה, זה מתבקש. אמ מזהימ אותי כבת של נתנ זה בעייתי, כי הוא מטפל במכורימ לפו רנוגרפיה, ואמ נפגשתמ איתו במ גרת הקליניקה שלו, אינ צורכ לעדכנ אותי. , יובל. אני 50 אבא שלי חוגג השבוע מעריכה שהחגיגות יהיו בקונ פט שונה מהחגיגות של איתמר בנ גביר, אבל בכל זאת, זה מאוד מרגש. דמותו של אבא משפיעה עליי לטובה בהרבה תחומימ, פשוט יש נטייה שלא להזכיר כמה אנשימ חיימ המ גמ אנשימ טובימ. הוא לא יודע שאני כותבת עליו, ואמ בתא שלי לא ת ב את תשומת ליבו - גמ לא יהיה לו זמנ לקרוא. אבא הוא ההגדרה המדויקת לתפילה "ריבונו של עולמ, הריני מוחל ו ולח". ה לחנות והמחילה היא התכונה שבעי ניי הכי מאפיינת אותו. זאת תכונה של התקדמות, של אדמ שלא שוקע אפילו לרגע במה עשו לי. הלוואי שניהנה ממנו עוד יובל וחצי לפחות. אנחנו תשעה יל דימ ומ וגלימ להתחלק בנטל של חמש .(50+50+25) השנימ שהו פתי לו כאנ , אתמ כנראה 30 אמ אתמ מעל גיל זוכרימ את אמא שלי. לאחרונה גיליתי שכדרכמ של החיימ, צעירימ לא זוכרימ אירועימ שקרו לפני עשור, גמ אמ המ טילטלו את חיי והפכו אותמ על פניהמ לחלוטינ. יש בזה צביטה קטנה והקלה גדולה. עשור של עבודה יזיפית, מה לז כור ומה לשכוח, אמ זה בכלל לבחירתי. מי שאמא שלי הייתה בחייה, ומי שהפכה להיות כשמתה, הנ מי שאני היומ. אני די בטוחה, שכפי שקורה לי לא מעט, מבינ הטורימ תשמעו את קולה ותאמרו לעצמכמ כמה אני דומה לה. מזל שאני גמ קצת אבא שלי, כי זה יותר מעודנ. כאשת קבע היא המהות שלי המשמעותית בחיי כרגע. לא אבזבז על מי שאמא שלי הייתה בחייה, ומי שהפכה להיות כשמתה, הן מי שאני היום. אני די בטוחה, שכפי שקורה לי לא מעט, מבין הטורים תשמעו את קולה ותאמרו לעצמכם כמה אני דומה לה הבת של נתן ודפנה רננה מאיר כהן | דל"פ 21.05.2026 | ערב שבועות תשפ"ו | 01 גיליון | 6