שביעי

| קצינה בדרגת סגן | מירושלים 22 בת אשתו של סגן עברי דיקשטיין ז"ל, שנפל בלבנון מרים דיקשטיין שרון רוטר מה את עושה בימים אלה? "משיקה את ה פר 'עברי אהובי' שכתבתי עמ צבי בנ מאיר על בעלי שנהרג לפני שנה וחצי. תהליכ הכתיבה לקח יותר משנה, וזה פר של חיימ ו יפור של דור. אני משרתת בצה"ל כקצינה בקבע, וכשמתאפשר אני יוצאת להרצאות". ספרי משהו שלא יודעים עלייך. "אני אדמ מאוד פרטי. תהליכ ההוצאה לאור דרש ממני המונ כוחות נפש, מתוכ הבנה שאני כבר לא פרטית אלא כללית, מעמד שקיבלתי בנ יבות מורכבות - אבל מאפשר לגעת ולהשפיע". את מי את מעריכה? "את הוריי, חמיי והמשפחות שלנו, על דרכ בהתמודדות עמ השכול, בהרמת המבט כדי לעשות דברימ גדולימ. זה לא מובנ מאליו". מתי בכית לאחרונה? "כמעט בכל יומ. אני מגיעה לבית ריק, החיימ מתקדמימ ומשהו נשאר קפוא. זו מציאות מאוד מורכבת". במי את מקנאה? "במי שהייתי לפני שנה וחצי. היה לי הכל, החיימ היו שלמימ ומלאי משמעות. היומ המ שבורימ". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "אחת האלמנות שבאו לשבעה אמרה לי 'מעכשיו אל ת תכלי יותר מדי קדימה, רק יומ יומ שעה שעה'. זה ממש נכונ לי, כי קשה לתכננ עתיד כשאת לא יודעת מה יהיה, אז אני מתמקדת במה שאני כנ יודעת". מה היית משנה בעצמך? "עבודת המידות היא אינ ופית. הייתי רוצה להיות יותר ענווה. זו עבודת חיימ לדעת שכלומ לא שלי והכל ממנו, ולא להתבלבל בזה". איזו מצווה קשה לך? "לשונ הרע. התנועה הזאת של ה קרנות החוצה". ואיזו את אוהבת במיוחד? "שבת. זמנ של עצירה, התבוננות, להיות עמ עצמי. אבל מאז שעברי נהרג, השבתות קשות". מה מעצבן אותך? "יש לי פרופורציה אחרת אחרי המוות, ולא אשקיע רגשות שליליימ במה שאינ לו טעמ. אני מבינה את מורכבות החיימ, והפר פקטיבה הזאת נותנת לי גישה אחרת". • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב צבא וחרדים כל אחד בעם צריך לתרום באופן מקסימלי פריז עיר הולדתי. יש לי קרובי משפחה, אבל שנים לא ביקרתי שם אחיות לא היו לי, אבל קיבלתי חמש אחיות חדשות, הגיסות שלי חתונה בגיל צעיר הכי כיף. ממליצה למי שיכול שכול מציאות חיים מורכבת ירושלים הבית, הנצח כתיבה כלי תרפויטי ילדים חלום שטרם התגשם 1 2 3 4 5 6 7 8 ש ל י פ ו ת 21.05.2026 | ערב שבועות תשפ"ו | 01 גיליון | 14