שביעי

25.09.26 | ערב סוכות תשפ"ז | 703 גיליון | 52 מבעד לאבינתן "שביעי במוסף לאישה" הרמתי לכמ כתבה מקיפה על אירו עי וכות, אבל כאנ בטור שלי אני יכולה לחשופ את ההמלצה האורגינלית, שעליה אני חוזרת בכל שנה מחדש: אני לא ממש בעד לצאת מה וכה, ואמ אינ ברירה - אז מק ימומ ל וכה אחרת, עדיפ קל"ב. במקומ פעילויות חוצ, אמליצ פה כאנ פעילות פנימ משובחת בדמות קריאת פרימ. רבימ ומשובחימ יצאו לקראת החגימ, והעו שר המדהימ מצדיק את היותנו נקראימ "עמ ה פר". מתוכ שלל ה פרימ בחרתי את "מבעד לאדמה" - המ ע העי קש לחיימ של אבינתנ אור בשבי החמא . אינ לי מילימ לתאר את מנעד הרגשות שעבר בי בקריאת העמודימ שכתב, 222 בבליעה, בלי יכולת להפ יק להעביר דפ אחר דפ. גמ כשה ופ ידוע מראש, היכונו לכ ו את כל הציפו רניימ כשעוברימ עמ אבינתנ את המ ע הבלתי נתפ שלו. זה מחריד וכואב, וגמ מחזק בצורה בלתי רגילה. לפני אי אלו שנימ נתקלתי ב פר קטנ בשמ "הכי א הריק" עמ אמרות של רבי נחמנ. בדפ הראשונ נכתב: "אתה נמצא במקומ שבו נמצאות מחשבותיכ. ודא שמחשבותיכ נמצאות במקומ שבו אתה רוצה להיות". או במילימ אחרות של רבנו בליקוטי מוהר"נ: "הכלל שאי אפשר בשומ אופנ בעולמ שיהיו שתי מחשבות ביחד בפעמ אחת, על כנ בקל יכולינ לגרש מחשבות רעות, רק בשב ואל תעשה... רק לחשוב מחשבה אחרת בתורה או עבודה...". כביכול, עצה פשוטה שיש בכו חה למנוע את כל ה בל בעולמ, אבל בפועל, במציאות החיימ - כמה קשה. כל ככ התלהבתי, שמיד הלחנתי אותה )ב גנונ רוקי טי, מוזמנימ לחפש ב טרימינג(. ולמה נזכרתי בזה? כי אבי נתנ מלמד אותנו את הכלל הזה הלכה למעשה, אבל במקומ הכי נורא בעולמ: בקבר עמוק באדמה שאינ בו כלומ, בתוכ מציאות של חו ר, רעב, כאב, בדי דות וכמעט מוות, בלי אפ אחד לצידו. דווקא שמ הוא מצא דרכ להיות ייצור בחי רי ולקח ככל יכולתו את גורלו בידיו. בכל פעמ הוא עמד מחדש בני יונ כשלקחו ממנו את המעט שיש )ממש הזכיר לי יפורי צדי קימ(, והוא עדיינ נשאר חזק בתודעה מול הרוע, הזמנ שעובר והתק ווה המתמעטת. אבי נתנ תיאר ב פרו גמ את ני יונ הבריחה הגאוני שלו. התכנונ, החישובימ, המחש בות, ההתמודדויות עמ אפ תנאימ, ה בלנות האינ ופית וזה שהוא לא איבד תקווה, ובכל זאת – כשהני יונ נכשל, הוא האשימ רק את עצמו. לאורכ כל קריאת ה פר בא לי להגיד לו: אבינתנ, אתה לא אשמ, המ אשמימ, אתה מו שלמ, גיבור על: חזק, חכמ, טוב לב ועמ תו דעת ברזל. איזו אינט ליגנציה רגשית גבוהה לדעת שא ור לו לכעו על שוביו, כי זה מרעיל אותו עצמו. איזו רוח נבואה כשהוא מבינ על בשרו, כאחד שהיה נוכח בתפילת יומ כיפור בתל אביב, וחזה בעיניו את חורבנ הבית שנגרמ על ידי שנאת חינמ. זה פר שצריכ להילמד לבחינות הבגרות בבתי ה פר, והוא חובה בכל בית. אני מודה שלא קראתי את פרי השבויימ האחרימ ואינ לי למה להשוות, אבל אני ממליצה בפה מלא גמ בחג, כי אפילו שאלוקימ כמעט ולא מוזכר, הוא • בבחינת דברי תורה ממש. ספרו של אבינתן אור הוא מחריד וכואב ומחזק, וצריך להילמד לבחינות הבגרות בבתי הספר. אלוקים כמעט לא מוזכר בו, אבל הוא בבחינת דברי תורה ממש sharonroter@gmail.com 90 צילום: אריק מרמור, פלאש שרו ן רוטר סוגרת שבת