שביעי

25.09.26 | ערב סוכות תשפ"ז | 703 גיליון | 18 שחור, אינ אופציה אחרת. אתה כל הזמנ מדמיינ איפה טיילת, ואיפה אתה רוצה להיות, ורק ככה הזמנ רצ". ב ופו של דבר, אחרי עוד מעברי מנהרות, נכנ אחד הקצינימ הבכי רימ ו יפר להמ שהמ הולכימ הביתה. כולמ, חוצ מאלונ. "לא באמת יכולנו לשמוח. גמ כי אלונ נשאר מאחור, וגמ כי אתה לא באמת יכול ל מוכ. זה היה השבוע הארוכ בחיי. כמה שעות לפני הש חרור, לא הצלחתי לישונ. רק חיכיתי וחיכיתי. המחבלימ הגיעו, הלבישו אותנו ועמדנו בכני ה למנהרה עמ עיניימ מכו ות. ולמרות זאת, אחרי שנה שלא ראיתי אור יומ, פתאומ אתה מרגיש הכל. אתה מריח את הז ריחה, שומע את הציפורימ. זו אמנמ עזה, אבל פתאומ מרגיש את הטבע". ואיכ היה לעמוד שמ? אנחנו זוכ רימ את הטק המזעזע. "רבימ חשבו שפחדתי, אבל עבורי זה לא היה שונה מיומ אחר. אתמול הייתי בידיימ של החמא , וגמ היומ. להפכ, עכשיו יש יכוי שאני תכפ הולכ". באופנ טבעי, אור מתמודד מאז השחרור עמ לא מעט אתגרימ. "עד היומ צפימ אצלי דברימ שלא צפו לפני, והכי חשוב זה להיות מודע אליהמ. אני חייב לשמור על הש פיות בשביל אלמוג. וזה קריטי, כי קשה לשימ לב לזה. זה נחמד שחזרתי, אבל אמ אני לא מתפקד, אז למה חז רתי? אני דואג לטפל בעצמי בכל מה שצריכ". ממה שאני ראיתי - אינ דבר כזה אר גוני יוע וגופימ הומניטריימ בעזה. כולמ חמא . "אנשימ חושבימ שיש הפרדה בינ מחבלימ לאזרחימ, אבל כל אחד הוא תומכ חמא בהקשר מ וימ. גמ על תיקי הרופאימ מצוירימ רובה ו מלימ של חמא . אני לא ראיתי בלתי מעו רבימ בעזה. ילדימ הרביצו לי, הורידו אותי למנהרה דרכ מ גד, וכשיצאתי מהמנהרה קלטתי שאני עומד בתוכ כיתה עמ לוח וגיר. המ יודעימ את זה, וחוגגימ על זה. והיוצרימ של רט? או שהמ רוצימ פר ומ, או שהמ אוהבימ את האויב. אינ לי מילה אחרת". אנחנו ערב בחירות. יומ השנה באוקטובר מתקרב. 7 השלישי ל השיח על חקירת הטבח וחיפוש האחראימ והאשמימ חוזר לכותרות. איכ אתה רואה את זה? "אני לא מחפש אשמימ, אני רוצה אמת. איכ יכול להיות שהיומ, אחרי שלוש שנימ, אני לא יודע הרבה יותר על היומ הזה מאשר כשהייתי במנהרה? והכי כואב, לא יודעימ להגיד לי איכ אשתי נרצחה. אני מרגיש שיש רצונ לא לדעת, דברימ קטנימ וגדולימ. "גמ כשאני מדבר על הבחירות, אני רוצה לדעת את האמת. היא תייצר לבד את האשמימ. אגב, כשנש מע את האמת, יתגלו גמ דב רימ מדהימימ ואנשימ שהצי לו חיימ. עד שלא נגיע לזה, לא נצליח להירפא. איכ אנחנו יכולימ להרשות לע צמנו לא לדעת כל ככ הרבה דברימ על היומ הכי משמעותי בחיימ של כולנו?". ל יומ, מה אתה מאחל לעצמכ לשנה החדשה? "נחת עמ הילד. זה • הכל". היה אסור לנו לדבר. את הקול של אלון ואלי־ה בכלל לא הכרתי, ואת שלי שכחתי. כשנפרדנו, אורי חייך, קרץ ואמר שנתראה בצד השני. הרש השאיר לי ספר באנגלית שקראתי יותר מעשר פעמים הם אוהבים את האויב? בשבועיימ האחרונימ התחו ללה ערה בישראל, בעקבות ה רט נז"א, שמביא לכאורה עדויות להרג פל טינימ חפימ מפשע. כמי שהיה שמ, לאור חשוב לצעוק את צעקתו. "קודמ כל, צר לי שנותנימ במה לאנשימ שמחפשימ במה. זו טעות שלנו. לאמת נגיע "אני מרגיש שיש רצון לא לדעת". אור לוי אורי דנינו ז״ל קבלת פנים במשחק של קבוצתו האהודה, מכבי ראשל"צ צילום: אפרת אשל צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה