שביעי

ורת, היהדות ובית הכנ ת. כילד הלכתי כדי לכבד את ההורימ, אבל יש משהו חזק בחינוכ שעובר בצורה פ יבית, דרכ הבית". החיבור הזה קיבל צורה משפחתית חדשה, כשהוא ואחיו רועי עלו יחד לבמה. במשכ שנימ המ פנו לעול מות שונימ: רועי לעולמ המוזיקה וללימודימ בארה"ב, וגיא לבמה, למשחק ולטלוויזיה. אבל דווקא החי בור ביניהמ הפכ את המוזיקה למשהו שלמ יותר. "רועי תמיד היה שמ עבו רי, והתייעצתי איתו בצמתימ שבהמ הרגשתי שאני רוצה ללכת לעולמות הבמה. כשהוא חזר לארצ ישבנו יחד, והצעתי לו שנעשה משהו ביחד. "תמיד התענגנו על השירימ בל דינו ועל הפיוטימ. זה חלק מהרוח שהייתה בבית. בתא שרה כשהיא בישלה, אבא בדרכ לעבודה, הפיוטימ היו מתנגנימ בפה כחלק מהמציאות היומיומית, ופתאומ הרגשנו שזה ני, אישי, נו טלגי. מקומ לילד שבי. המופע הזה פורט על הגעגוע לבית, לאבא, למקומ שבו הכל התחיל". גמ הילדימ המ כבר חלק מהשרש רת הזאת. "אני תמיד מופתע כשאני שומע שהבנ הגדול שלי יודע את כל הפיוטימ בעל פה", מחייכ גיא. "הוא פייטנ אלופ העולמ גמ בבית הכנ ת. גמ הבנ האמצעי, שהוא יותר ביישנ, פתאומ שר לעצמו בבית 'אוחילה לאל', כי זה פשוט חלק מהפ קול". ישבת ללמד אותמ את הפיוטימ? "לא, זה פשוט נהיה חלק מהחיימ שלהמ, חלק מהפ יפ ". כשהילדימ מבקשימ להצטרפ ל ליחות בירושלימ, או רוצימ לבוא שוב להופעה, הוא מרגיש שמשהו עובר הלאה באופנ טבעי. "אנחנו מתכננימ לנ וע יחד ל ליחות בירושלימ. המ גמ הודיעו שהמ רוצימ לבוא להופעה במערת צדקיהו, למרות שהמ כבר פעמ". 900 ראו אותה 50 לא הבטיח מניין. באו מבחינתו, היהדות אינה רשימת משימות. "אני יהודי, ואני מאוד אוהב את היהדות. זו דת חכמה ומחברת, ואני לומד ממנה המונ על איזה אדמ אני רוצה להיות. זה חלק מרכזי מה בית שלנו". בשבתות הוא אוהב ללכת לבית הכנ ת, לא ופ עלונימ ולקרוא, ולהיות חלק מהקהילה ברמת השרונ עמ הרב רזיאל שאול. בבית המשפ חה שומרימ על כשרות. "בכל ערב שבת יש שולחנ שבת וקידוש. היל דימ שואלימ את מי הזמנו, וחלילה לי שאענה שאינ אורחימ. זה חלק מהמ שפחתיות שלנו, וזה עושה לנו טוב". איכ מקבלימ אותכ בבית הכנ ת? "זה עושה לי טוב ומחבר אותי. אני יודע למצוא את הבאלאנ . כשאני הולכ לבית הכנ ת, אני מרגיש כמו אחרונ המתפ ללימ. אבל ב'הישרדות', הצוות מ תכל עליי כאילו אני הרב הגדול... אני דואג לקידוש, לתו כנ, ומרגיש את הצמא שיש להתחבר ליהדות". כנ, גמ "הישרדות" היא כבר חלק מהאישיות שלו. אחרי עונות של נ יעות וצילומימ 14 ממושכימ הרחק מהבית, הוא כבר יודע שהמרחק מישראל לא מבטל את הצורכ בחגימ, ולעיתימ אפילו מחדד אותו. אחד הרגעימ החזקימ ביותר עבורו היה כשהעביר את יומ הכיפו "בורא עולם נוכח איתי, ובשכול זה מאתגר כפליים". עם האחיין עילי ברעם ז"ל אולי זו אחת הדרכימ להבינ את המקומ שבו זו ארצ נמצא היומ. הוא אינו מנ ה להכני את חייו לתוכ הג דרה אחת. המנחה והזמר, השחקנ ואיש המשפחה, האיש של הבמה והאיש של שולחנ השבת - מבחינתו כולמ חלק מהשלמ שהוא. "יש לי זכות לעשות דברימ שאני אוהב. המוזיקה היא עוד גוונ על פלטה שיש לה כמה גוונימ. כולנו מורכבימ מהרבה צבעימ. אני נוגע בשירה ובבמה, בתיאטרונ, בה נחיה, במשחק ובמוזיקה. כיפ לי. אני מרגיש שאני בעולמות של גמ וגמ, ומבחינתי זה הכל אחד: לבטא את עצמי ואת השאיפות שלי". הילד מזמזם "אוחילה לאל" בימי התשובה הללו ממשיכ זו ארצ להופיע במופעי ליחות ופיוטימ. "זה כמו לחזור הביתה", הוא מ ביר בפשטות ומיד צולל לעומק. "גדלתי בבית שידע לחבק ולחבר את המ לאבד ילד כל כך צעיר, בשיא פריחתו, בתחילת חייו - זה אסון. היה כעס, לילדים היה קשה, ואני מרגיש שרק בשנה האחרונה הם חוזרים שוב להיאחז באמונה. גם אותי זה עירער, אבל אני יציב יותר קורא לנו להמשיכ לקיימ את השר שרת הזאת". עבור זו ארצ, המופע אינו רק ערב מוזיקלי. "אמ תהיי במופע, תכירי את המשפחה שלנו. לא כי כולמ עומדימ על הבמה, אלא דרכ ה יפורימ שאני משתפ מהמ ע שלי בחיימ". זו, כנ ראה, ה יבה שהמוזיקה תופ ת אצלו מקומ כל ככ עמוק. "זה מקומ רוח 11.09.26 | ערב ראש השנה תשפ"ז | 701 גיליון | 32