שביעי

רובי לוזון מייסד ואף על פי שאיני כדאי אני משמש בעל תוקע בבית הכנ ת בשלוש השנימ האח רונות. בכל פעמ שאני מגיע ל"אני יודע בעצמי שאיני כדאי לבקש על עצמי וכל שכנ על אחרימ, וכל שכנ כי אינ בי לא דעת ולא תבונה", גרוני נשנק מדמעות, מתוכ ידיעה שבאמת איני כדאי לבקש, ובטח לא להיות נציג. תחושה זו מובילה להבנה שאינ בי דעת, ומביאה אותי למ דרגה נמוכה מול שאר המתפללימ - שתיתנ לי זכות להיות שליחמ. כולנו תקווה שכל נציג ציבור, בכל מקומ שהוא, ובהמ המועמדימ הרבימ לכנ ת הבאה, יבואו מתוכ אותה מדרגה נמוכה. ככ נקווה שימלאו את תפקידמ למענ הציבור ששלח אותמ. נותנ הרגשה מיוחדת של לידת תינוק, שהפכ 700 גיליונ ה בינתיימ לילד ולבוגר המנצח את כולמ. "שביעי" נולד להיות כלי ביטוי המדבר בלי להתנצל ובצורה ברורה, ועת ראיתי שהוא הטוב ביותר - העברתי אותו לידיימ נאמנות שרק מרימות אותו לגבהימ. אהרל'ה ויסברג שנים במערכת 10 , עורך ראשי גם בשמחה ובצהלה לפני כמעט שנה, בשבת הראשונה שאחרי החגימ, ופ ופ חזרתי לשיר בבית האחרונ של לכה דודי "בואי בשלומ עטרת בעלה, גמ בשמחה ובצהלה". באוקטובר, משהו עצר אותי. מינ מחאה 7 עד אז, מ פרטית שלי, או תזכורת למי שגמ ככ אינו שוכח. לא יפרתי על ככ לאיש עד עכשיו, אבל לא הייתי מ וגל לנקוב במילה שמייצגת שמחה פנימית, נפ שית ועמוקה, כשאני יודע שישראלימ מוחזקימ כבני ערובה בגיהינומ בעזה. אז בניגוד לשאר המתפללימ בבית הכנ ת שלי, אמרתי לעצמי בשקט "ברינה", שמבטאת רגש יותר חיצוני. עד שהחטופימ חזרו, תודה לאל. 04.09.26 | כ"ב באלול תשפ"ו | 700 גיליון | 8