שביעי

04.09.26 | כ"ב באלול תשפ"ו | 700 גיליון | 40 שבת תשובה כבר המון זמן אני חוזרת בתשובה, וזה חלק בלתי נפרד ומהזהות DNA מה שלי. אני לא חושבת על זה יותר מדי, אבל זה מאוד נוכח בחיימ. כשאתה חוזר בתשו בה, אתה רוצה שכולמ ביבכ יגלו את האמת. גמ בקטע אינטר נטי, כדי לצאת פחות משוגע בעיני אחרימ. עמ השנימ, רוב הק רובימ אליי הבינו שלא השתגעתי. המ כנראה לא יאהבו את הדעות שלי בלשונ המעטה, אפילו ברמה שינתקו איתי קשר, אבל ב ופ האהבה מנצחת )ועוזרת גמ העובדה שאני כזאת קולית וכיפית(. בשבת שעברה הוז מנתי להשתתפ בכנ של תנועת ביחד לבעלי תשובה. אני תמיד מ תבכת עמ המינוח. בעלי תשובה נשמע כאילו יש לי בעלות על התשובה; חוזרת בתשובה נשמע כמו משהו שכבר קרה, אבל זה לא רק שייכ לעבר, זה עדיינ. בכל מקרה, חבתי את מש פחתי לפינת החמד בבית פר שדה נ הרימ )איזה מקומ מק ימ!( כדי לבדוק מה זו התנועה הזאת. החיימ קורימ נתחיל מהסוף: ואתה לא ממש עוצר ל כמ אותמ, אבל אחרי שבת שלמה שבה הייתי עמ כאלו שעברו אותו תהליכ כמוני, ודיברנו על אותמ נושאימ שמע יקימ אותנו, הבנתי כמה ח רה לי מ גרת של אנשימ שפ שוט מבינימ אותי, בלי שאצטרכ לה ביר יותר מדי. זה הביא לי מינ נחמה נעימה שלא ידעתי שאינ לי. במשכ השנימ התחברתי באופנ טבעי לחוזרימ בתשובה ביבי. מעולמ לא הבנתי או נתתי לזה כותרת, אבל בדיעבד אני מבינה שבניתי קהילה עמ החברימ שהפכו למשפחה - משפחת התשובה. בכנ הבנתי שפעלתי מתוכ הצורכ שיש לבעלי תשובה להיות מל וּוימ במציאות היומיומית. העמותות שמקרבות ליהדות עושות עבודה מעו לה, אבל היא נקודתית לתהליכ עצמו. אחר ככ נוצר ואקומ. הופתעתי לגלות שהייתי כמעט היחי דה שחזרה בתשובה והגיעה למגזר הדתי לאומי. רוב החוזרימ היו חרדימ, ואני מודה שהרגשתי שזה שונה. אולי כל אחד שמ הר גיש יחיד ומיוחד, זה חלק מה יפור שלנו, הרי אנחנו לא באמת שייכימ ולא באמת מו גדרימ. אבל העובדה שאפילו נראיתי אחרת מהמ בלטה לי. האינטואיציה הובי לה אותי כנראה למ גזר הזה, שבעיניי הוא המשובח ביותר בארצ, ואני שמחה על הבחירה. העובדה שקיבלו אות נו כמו שאנחנו, ולא היינו צריכימ להתחפש למשהו שאנחנו לא, נתנה לי להישאר מחו ברת לעצמי, שלמה עמ כל החלקימ ועמ הרבה חופש ונאמנות למי שהייתי ולמי שאני. אני לא מתחברת למושג "נולדתי מחדש" השגור אצל בעלי תשו בה. אמ כבר, אני יותר מרגישה שזה כמו להגר לארצ אחרת. אתה נשאר מי שאתה, ועל זה בונה קומה חדשה. בשבת הזאת. למדתי הרבה ישבנו בשולחנ עמ מישהי שחוותה מוות קליני, ראתה את דוד המלכ וקיבלה ממנו עוד הזדמנות לתקנ פה למטה. למדתי 7 , אלו שמאז 3.0 גמ על תשובה דור באוקטובר רוצימ להאמינ ולהיות יהודימ, אבל בלי לשבת בישיבה מבוקר עד ערב. ובעיקר, למדתי שאינ איזה טייפקא ט טיפו י. זה יכול לקרות לכל אחד. גמ אצל אלה שזה נראה בלתי אפש רי, בעולמו של הקדוש ברוכ הוא הכל • ייתכנ. מני יונ. הייתי כמעט היחידה שחזרה בתשובה והגיעה למגזר הדתי־לאומי. הרוב חרדים, ואפילו נראיתי אחרת מהם. זה חלק מהסיפור שלנו. אנחנו לא באמת שייכים או מוגדרים sharonroter@gmail.com צילום: אתר קק"ל שרו ן רוטר סוגרת שבת