שביעי

י ל ש ת י ש י א ה ה ל י פ ת ה רפי רודניק מו"ל הנני העני ממעש תפילת שליח הציבור לפני מו פ בימימ הנוראימ היא רגע השיא שלי. כשהחזנ מתחיל, אני מנגנ לעצמי במנגינה של החזנ יו ל'ה רוזנבלט: "באתי לעמוד ולהתחננ לפניכ על עמכ ישראל, אשר שלחוני, ואפ על פי שאיני כדאי והגונ לככ". יש משהו במילימ האלה שנוגע בי במיוחד. התחושה שאדמ שנשלח על ידי הציבור לבקש ולהתחננ עבורו, נכנ לתפקיד בענווה גדולה, מתוכ הכרה שהוא אינו ראוי ואינו כדאי. ככ בדיוק צריכ להתנהג שליח ציבור: לזכור תמיד שזו שליחות, ולא זכות אישית. שגיא אברהמוף שנים במערכת 3 , כתב ממקומך מלכנו בקדושה של שחרית בשבת, הקטע "ממקומכ מלכנו תופיע ותמלוכ עלינו", מחדד אותי בשאלה האמ אני פועל ועושה את רצונ ה' בעולמ כדי לתת את מה שצריכ בעולמ הזה. האמ אני מצליח להביא תודעה ותוכנ טוב ומרוממ. שנים 4 מדור בן נצור לשוני מרע עבור מי שעו קימ במילימ, בדיבור ובכתיבה - אינ תפילה או בקשה מדויקת מזו. "נצור לשוני מרע ושפתיי מדבר מרמה". בעידנ שבו המהירות, הרדיפה אחרי הכותרות והפיתוי להביא את הרכילות וה"צהוב", המשפט הזה שאנו אומרימ שלוש פעמימ ביומ משמש עבורנו כמצפנ מקצועי ומו רי. מילה אחת יכולה לבנות עולמ שלמ, אכ בהינפ קולמו עלולה גמ להחריב עולמו של אדמ. הבקשה הכנה והחשופה הזו מופיעה בתפילה, רגע לפני שאנחנו יוצאימ מהשיח עמ הקב"ה וחוזרימ לשיח היומיומי. הבקשה הזו משמשת יתד ומזכירה לנו לא ל טות מהדרכ, אלא לזכור שלמילימ שלנו יש משקל וכוח לשנות מציאות. אביתר ליכטמן שנים במערכת 5 , בעל טור ה ד תו ל ר ו מ מז אחד הקטעימ שאני הכי מתחבר אליו הוא "מזמור לתודה". הוא אמנמ נמצא שמ "בדרכ ל" ואינו עיקר התפילה, אבל זה הקטע: לפעמימ, כשאני חושב שקשה או מאתגר, הוא מזכיר לי להודות על מה שיש ומכני את הדברימ לפרופורציות; וגמ כשהכל כיפ וזורמ, הוא מזכיר לי להעריכ את היומיומ ולא לקחת שומ דבר כמובנ מאליו. 04.09.26 | כ"ב באלול תשפ"ו | 700 גיליון | 16