שביעי

28.08.26 | ט"ו באלול תשפ"ו | 699 גיליון | 40 "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִית כָּל פְּרִי הָאַדָמָה... הַפָּרָשָה פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַבִּכּוּרִימ: )דְּבָרִימ כ"ו, ב'(. וְשַמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹמ אַשֶר יִבְחַר ה'" הַחַקְלַאי עָבַד קָשֶה כָּל הַשָּנָה, וֹפ וֹפ גָּדְלוּ לוֹ פֵּרוֹת רִאשוֹנִימ וְיָפִימ, וְהַדָּבָר הָרִאשוֹנ שֶהַתּוֹרָה מְבַקֶּשֶת מִמֵּנוֹ זֶה לָתֵת אוֹתָמ לַכֹּהֵנ בְּבֵית הַמִּקְדָּש. לָמָּה לֹא לְהַשְאִיר אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשוֹנִימ וַהַכִי טְעִימִימ לְעַצְמוֹ? הַתּוֹרָה מְגַלָּה לָנוּ פֹּה וֹד לְהַצְלָחָה בַּחַיִּימ - כּוֹחָהּ שֶל הַכָּרַת הַתּוֹדָה! כְּשֶמַּשֶּהוּ מַצְלִיחַ לָנוּ, הַכִי קַל זֶה לָעוּפ עַל עַצְמֵנוּ וְלִשְכֹּחַ מִי עָזַר לָנוּ בַּדֶּרֶכְ. הַחַקְלַאי מֵבִיא אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשוֹנִימ לָה' כְּדֵי לְהַגִּיד: "תּוֹדָה, שוּמ דָּבָר פֹּה לֹא מוּבָנ מֵאֵלָיו". מָה בַּפָּרָשָׁה? טֶנֶא )דְּבָרִימ כ"ו, ב’(. "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִית כָּל פְּרִי הָאַדָמָה… וְשַמְתָּ בַטֶּנֶא" טֶנֶא הוּא ַל אוֹ כְּלִי קָלוּעַ, שֶשִּמֵּש לִנְשִיאַת פֵּרוֹת וּמָזוֹנ. בַּפָּרָשָה מַנִּיחִימ בּוֹ אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשוֹנִימ - הַבִּכּוּרִימ - וּמְבִיאִימ אוֹתָמ לְבֵית הַמִּקְדָּש. הַמִּלָּה מוֹפִיעָה שוּב בַּפָּרָשָה בִּבְרָכוֹת: "בָּרוּכְ טַנְאַכָ וּמִשְאַרְתֶּכָ" )דְּבָרִימ ַל וּתְכוּלָתוֹ - הַיְּבוּל וְהַמָּזוֹנ ַּ כ"ח, ה’(. כְּלוֹמַר, הַבְּרָכָה חָלָה גַּמ עַל ה שֶל הָאָדָמ. הֵיי חֲבֵרִים, זֶהוּ זֶה – הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל מִסְתַּיֵּם הַשָּׁבוּעַ וּמַתְחִילִים אֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים הַחֲדָשָׁה! הַשַּׁבָּת בְּפָרָשַׁת כִּי תָּבֹא נִלְמַד אֵיךְ לְהַגִּיד תּוֹדָה עַל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים בַּחַיִּים. שַׁבַּת שָׁלוֹם לְכֻלָּם! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ְְְִִִִִַַָָָֹֹּּּּהַמּוֹרָה עִנְבָּל וְאוֹרִי מַתְחִילִים כִּתָּה א׳: כִּי תָּבֹא פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: טֶנֶא אַחֵר לְגַמְרֵי: טֶנֶא מְשַׁמֵּשׁ גַּם כְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל וֹתִיּוֹת - שְׁלוֹשָׁה מַרְכִּיבִים שֶׁעוֹזְרִים לָנוּ ְא ְקֻדּוֹת ו נ ְעָמִים, ט לִקְרֹא אֶת פְּסוּקֵי הַתָּנָ"ךְ בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת. לִפְנֵי הַמְצָאַת הַמַּחַק, תַּלְמִידִים מָחֲקוּ סִימָנֵי עִפָּרוֹן בְּעֶזְרַת פֵּרוּרֵי לֶחֶם... ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? אֵיךְ מַכְנִיסִים עוֹד שָׁבוּעַ שֶׁל חֹפֶשׁ לַתִּיק? שַׁבַּת שָׁלוֹם! רֶגַע שֶׁל עִבְרִית סְתָם בִּצְחוֹק... אִמָּא: "דָּנִי, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַתְחִיל לְהִתְרַגֵּל שׁוּב לָקוּם מֻקְדָּם״. דָּנִי: "כְּבָר הִתְחַלְתִּי!" אִמָּא: "בֶּאֱמֶת?" דָּנִי: "כֵּן. כָּל בֹּקֶר אֲנִי קָם ְְְִַָבְּעֶשֶׂר בִּמְקוֹם בְּאַחַת״. דָּנִי, עוֹד יוֹמַיִם חוֹזְרִים לַלִּמּוּדִים! מִתְרַגֵּשׁ? מְאוֹד. כְּבָר הֵכַנְתִּי הַכֹּל. מַחְבָּרוֹת? קַלְמָר? תִּיק? לֹא. תֵּרוּצִים לָמָּה לֹא הֵכַנְתִּי ַַָָֹשִׁעוּרִים...