שביעי

14.08.26 | ר"ח אלול תשפ"ו | 697 גיליון | 42 "שֹפְטִימ הַתּוֹרָה מְצַוָּה לְהָקִימ מַעַרֶכֶת מִשְפָּט בְּכָל עִיר וָעִיר בְּאֶרֶצ יִשְרָאֵל: )דְּבָרִימ ט"ז, י"ח(. הַמִּלָּה "לְכָ" נִשְמַעַת קְצָת וְשֹטְרִימ תִּתֶּנ לְכָ בְּכָל שְעָרֶיכָ" מְיֻתֶּרֶת - הַרֵי הַשּוֹפְטִימ הֵמ בִּשְבִיל כָּל הַצִּבּוּר וְהָעָמ, לָמָּה הַתּוֹרָה פּוֹנָה בִּלְשוֹנ יָחִיד וְאוֹמֶרֶת "תִּתֵּנ לְכָ"? לִפְנֵי שֶאָדָמ רָצ לְתַקֵּנ, לִשְפֹּט אוֹ לְהָעִיר לַאַחֵרִימ, הוּא צָרִיכְ קֹדֶמ כֹּל לָשִימ שוֹפְטִימ וְשוֹטְרִימ עַל עַצְמוֹ - כְּלוֹמַר: בָּעֵינַיִמ שֶלּוֹ )מָה הוּא רוֹאֶה(, בָּאָזְנַיִמ )לְמָה הוּא מַקְשִיב( וּבְפֶה )אֵילוּ מִלִּימ הוּא מוֹצִיא(. הַמַּנְהִיגוּת הָאַמִתִּית מַתְחִילָה בִּשְלִיטָה עַצְמִית בַּיּוֹמְיוֹמ. כְּשֶמַּצְלִיחִימ לַעַצֹר רֶגַע לִפְנֵי שֶכּוֹע ִַימ עַל אָח אוֹ מְעִירִימ לֶחָבֵר, מְקַיְּמִימ אֶת הַ"שוֹפְטִימ תִּתֵּנ לְכָ" הַכִי גָּדוֹל שֶיֵּש! מָה בַּפָּרָשָׁה? תָּמִימ )דְּבָרִימ י"ט, ה'( "... ' "תָּמִימ תִּהְיֶה עִמ ה הַיּוֹמ כְּשֶאַנַחְנוּ אוֹמְרִימ עַל מִישֶהוּ שֶהוּא "תָּמִימ", אַנַחְנוּ לִפְעָמִימ מִתְכַּוְּנִימ שֶהוּא קְצָת פְרָיֶר אוֹ מַאַמִינ לְכָל דָּבָר. ָרוֹנ. ִּ אַבָל בִּלְשוֹנ הַמִּקְרָא, תָּמִימ פֵּרוּשוֹ שָלֵמ, לְלֹא פְּגָמ אוֹ ח . " נֹחַ אִיש צַדִּיק תָּמִימ הָיָה בְּדֹרֹתָיו " כָּכְ, לְמָשָל, נֶאֶמַר עַל נֹחַ: אָדָמ תָּמִימ הוּא אָדָמ שֶהַלֵּב שֶלּוֹ וְהַמַּעַשִימ שֶלּוֹ שָוִימ - הוּא לֹא ֶה לַעַבֹד עַל אַפ אֶחָד. ַּ מְשַחֵק מִשְחָקִימ וְלֹא מְנ הֵיי חֲבֵרִים! הַשַּׁבָּת בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים אֵיךְ מְקִימִים חֶבְרָה צוֹדֶקֶת וִישָׁרָה, וּמַכִּירִים אֶת בַּעֲלֵי הַתַּפְקִידִים הַחֲשׁוּבִים בָּעָם - מֵהַשּׁוֹפְטִים וְעַד הַמֶּלֶךְ. שַׁבַּת שָׁלוֹם! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ְִֵַָּּּׁבֵּית הַמִּשְׁפָּט!!!!! שׁוֹפְטִים פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: כְּשֶׁאַתֶּם מְשַׂחֲקִים עִם חֲבֵרִים אוֹ עוֹזְרִים בַּבַּיִת – תִּהְיוּ "תְּמִימִים", כְּלוֹמַר תַּעֲשׂוּ אֶת זֶה מִכָּל הַלֵּב, בְּיַשְׁרוּת וּבְאַהֲבָה, בְּלִי לְחַפֵּשׂ טוֹבוֹת הֲנָאָה אוֹ "מָה יֵצֵא לִי מִזֶּה". בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים מוֹפִיעָה הַמִּצְוָה הַמְּפֻרְסֶמֶת ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״, הַמִּצְוָה לִדְאֹג לְמִשְׁפָּט הוֹגֵן וְצוֹדֵק. ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? מֻנֵּיתִי לְשׁוֹפֶטֶת שֶׁל יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה. נָא לִפְנוֹת אֵלַי מֵעַכְשָׁו: כְּבוֹדָהּ! נָא לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם, שַׁבַּת שָׁלוֹם! רֶגַע שֶׁל עִבְרִית אַבָּא: "יוֹנָתָן, מָה לָמַדְתָּ בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל?" יוֹנָתָן: "לָדַעַת אִם אֲבַטִּיחַ מָתוֹק בְּלִי לֶאֱכֹל אוֹתוֹ״. אַבָּא: "לְפִי מָה?" יוֹנָתָן: "לְפִי הַפַּרְצוּף שֶׁל אִמָּא אַחֲרֵי שֶׁהִיא טוֹעֶמֶת״. ְְְְְִֶַַַָָָֹֹֹּּּׁׁסְתָם בִּצְחוֹק... בֶּטַח! אוֹתְךָ אֲנִי מְזַהֶה עוֹד בַּמִּסְדְּרוֹן וּמִיָּד מְכַבֶּה אֶת הַמָּסָךְ. מָה לָמַדְתָּ בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל? לְזַהוֹת אֲנָשִׁים לְפִי הַצְּעָדִים... בֶּאֱמֶת?!