שביעי

14.08.26 | ר"ח אלול תשפ"ו | 697 גיליון | 36 למי קראתם פריפריה? חבר מהבית שאל אותי השבוע איכ החיימ כאנ בשדרות. "וואלה, מרגיש בדיוק כמו במרכז", עניתי לו בלי לחשוב יותר מדי. די מהר הבנתי כמה מגוחכ אני נשמע. על מה אני מדבר? הכל פה הרבה פחות זמינ, הרבה פחות נוח, הרבה יותר "אותנטי". אבל האמת, אמ רגע מנט רלימ את כל הדברימ הפחות מעניינימ, אמ מתמקדימ בחיי היומ יומ - הכל כאנ מאוד מאוד רגיל. תראו, אני מנ ה לפצח את העניינ הזה של הפריפריה. כנ, אני כאנ רק שבועיימ, ומנ ה תמ גמ יש מקומות הרבה יותר פריפ ריאליימ משדרות, אבל יש פער בינ מה שח שבתי על שדרות לבינ החיימ עצממ. כי ב ופ, ה ופרמרקטימ כאנ המ אותמ ופרמרקטימ )גמ אמ המ לא פתוחימ אחרי (, בתי הכנ ת המ 22:00 אותמ בתי כנ ת )גמ אמ "המניינ האשכנזי" מכיל מזרחימ(, והאנשימ 90% המ אותמ אנשימ )בואו, גמ בעיר שלכמ יש מוזרימ(. ב ופ, אני יוצא בערב שבת ל יבוב עמ נועה, והאוויר הוא אותו אוויר. אבל אני זוכר, לצערי, את נימת הזלזול שרחשתי לפריפריה עד לפני שבועיימ. זה לא זלזול שנאמר בקול - אלו דברימ שאפ פעמ לא נאמרימ - אלא פשוט משהו בתחושה, עמוק בבטנ. כאילו אנחנו, אלו שגדלו במרכז, אנ חנו האנשימ שחיימ כמו שצריכ לחיות - בקצב הנכונ, בכ פ הנכונ. והמ? המ בטח קיבלו חינוכ פחות טוב, המ בטח מקנאימ בנו, האנשימ הנכונימ. בימימ האחרונימ, לפחות עד שעו נת הכדורגל והכדור ל תתחיל, אני משתעשע במשחק חדש: אנשימ "מכו בדימ" שואלימ אותי מאיפה אני, אני עונה שדרות, ואז ופר את השניות עד שהפנימ שלהמ משנות צורה. אני הכי אוהב את הפרצופימ. כאילו אמרתי להמ שאני חי על הירח. רק כדי ל בר את האוזנ - עד לפני שבועיימ גרתי בי רושלימ, ולקח לי לפחות שעה להגיע למקומ עבודתי בראשל"צ. היומ, משד רות, הרכבת עושה את דקות. לת"א 40 זה ב לוקח לה שעה. ברור שהמ לא מתפ לאימ על המרחק, אלא על איכ אני, עמ המשק פיימ החנוניות והתפקיד העיתונאי, "הידרדרתי" עד לשדרות. לעמקי הפריפריה. אני לא כותב את זה כי אני כוע . להפכ, הייתי מגיב בדיוק כמוהמ עד לא מזמנ, ויש מצב טוב שאגיב בדיוק ככה לפריפריה אחרת )מצפה רמונ זה חתיכת חור, לא?(. אני כותב את זה רק כי אני מבקש, גמ מעצמי, להפ יק לח שוב במשבצות ולכלוא אנשימ בתוכ פריפריה דמיונית. השבוע חוויתי את הפלאשבק הראשונ. בדרכ ל ופר, עבר תי ליד תחנת אוטובו וזיהיתי ברגע את המ קומ - כאנ חיכו הג מלאימ שיצאו לטיול בזמנ האזעקות, כאנ המ לא הצליחו להיכנ למיגונית, כאנ המ נט בחו. אני באמת לא מצליח לתפו את זה. איכ הרגע עברתי במ קומ שבו נרצחו אנשימ, ועכשיו באלגנטיות אני ממשיכ בד רכי השגרתית. איכ החיימ מתעקשימ להיכנ בתוכ כל המוות הזה. אז עד שיחזרו משחקי הכדור, אני נהנה גמ לתפו משפטימ שנאמ רימ באוויר. השבוע היה אחד מוצלח במיוחד: "המ חוזרימ ב ופ לכפר עזה. כנ, אמרתי לכ, ב ופ כולמ יחזרו". אינ לי מושג מי זה המ ומה ה יפור שלהמ, שהמ לא פרי 100% אבל אני בטוח, ב פריה. אני בטוח שהמ ה יפור האמיתי. • המ המרכז. הזלזול הזה לא נאמר בקול, אבל חשנו כאילו במרכז חיינו נכון יותר. והאמת היא שמירושלים לקח לי יותר משעה להגיע לעבודה בראשל"צ. דקות ברכבת 40 ? ומשדרות 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש אלו ן פרל י וצא מהמסגרת alonpearl54@gmail.com