שביעי

07.08.26 | כ"ד באב תשפ"ו | 696 גיליון | 6 צילום ארכיון: מארק ישראל סלם המציאות פשוטה. רוב מובהק של אזרחי ישראל מחזיקימ בעמדות מובהקות של ימינ מדיני, ומאז המלחמה עוד יותר. המ רוצימ יד קשה מול האויב, התיישבות ביהודה ושומרונ, הישארות ברצועת הביטחונ בעזה ועוד. באופנ אב ורדי, אמ תוקמ ממשלת שינוי - העמדות הללו יתבטאו, במקרה הטוב, בהק פאת המצב הקיימ. כלומר, כל שחקני הימינ באופוזיציה יודעימ שהממשלה שהמ מבטיחימ תצטרכ להימנע מפעולות שמייצגות בעניינ הזה את מצביעיהמ. באותה מידה, רוב האזרחימ מעוניינימ בגיו חרדימ, במינימומ של כפייה דתית במרחב הציבורי, ובמדינה מערבית שדומה יותר לאמ ריקה ב וגיות הפנימ. ובאותו אופנ פרדוק לי, אמ תוקמ ממשלת ימינ - המ יודעימ שהנציגימ שלהמ יזנחו את הערכימ הללו, ובמקרה הטוב ישמרו על ה טטו קוו. בכל זאת, למפלגות הח רדיות יש שלל התחייבויות שלא מומשו בקדנציה הנוכחית, והנ יתעקשו עליהנ בקדנציה הבאה. נקודת ההנחה היא שבאחד מנושאי הי וד הב י יימ - המיעוט ישליט את דעתו על הרוב. בשונה מההבטחות שמביאימ לכמ, אינ גמ וגמ. נפתלי בנט ואביגדור ליברמנ אכנ מחזיקימ בעמדות ניציות ביח לעזה, יו"ש ושאר הגזרות, אבל כשהמ מבטיחימ את זה במצע הבחירות, אפשר פשוט להתעלמ. ממשלה עמ גדי איזנקוט ויאיר גולנ לא תעביר מהלכימ של מדיניות ימינ. הליכוד ומפלגת הציונות הדתית יכולות לה בטיח שוב ושוב את גיו החרדימ ומדינה ליב רלית עמ כלכלה חופשית - אבל גמ מזה צריכ להתעלמ. גמ במקרה הזה, אינ גמ וגמ. פוליטיקה היא עניינ של דר עדיפויות, ואינ הלימה בינ רוב העמ בנושא אחד לרוב העמ בנושא אחר. כל אחד מהמועמדימ יצטרכ לב חור, ולמעשה כבר בחר, על איזו גבעה הוא מתאבד. בשאר הנושאימ, הוא לכל היותר יצ ליח להקפיא את המדיניות הקיימת. במצב הקיצונ הנוכחי, אנשי הימינ באופוזיציה ישימו לרגע בצד את מדיניות הימינ, והאגפימ המתונימ בקואליציה ישימו בצד את הליברליות. לכאורה, כשמ תכלימ על הפרדוק הזה מול המבוי ה תומ המ תמנ גמ ב קרימ הפנימיימ של המפלגות השו נות, ממשלת אחדות רחבה הולכת ונ עשית תרחיש פחות ופחות מופרכ. בנימינ נת ניהו, בנט, ליברמנ וחלקימ מהמפלגות של איז נקוט ובצלאל מוטריצ' מחזיקימ כמעט תמיד באותנ עמדות. המציאות הגושית רק מחייבת אותמ לבחור מה בראש דרי העדיפויות. ובכל זאת, כולנו יודעימ שביומ שאחרי הבחירות, הרכבת ממשלת אחדות לא תהיה פשוטה בכלל. קשה זיווגמ של הגושימ כקריעת ימ ופ. בתיאוריה - כולמ מ כימימ לאחדות. בפועל - הכל מתנקז לשאלה אחת בלבד: מי יעמוד ראשונ בראש הממשלה הזו. וגיית נתניהו מקפלת לתוכה מטענימ שלמימ של זהות, גנונ, מדיניות ות חושת שבטיות. יריביו מתעבימ אותו ואת כל מה שהוא מייצג, אחרי שנגעו ונכוו. הוא ומצביעיו יתעקשו על הישארות ה מל שמייצג הכל, והבעיה רק תיעשה מ ובכת יותר. ב בב הקודמ העדיפו הצדדימ לחצות גבולות שלא נחצו מעולמ, בנט עבר צד וישב עמ מנ ור עבא , נתניהו ני ה זאת עוד לפניו, עד ש מוט ריצ' מנע וחיזלש. כמעט בוודאות, מישהו ישבור את הבטחת הבחירות הליבתית שלו גמ הפעמ. בפעמ הראשונה חלפו שלוש מערכות בחי רות רצופות ללא הכרעה, עד שהצליחו לה גיע לפתרונ עקומ. השאלה המרכזית שתלווה את הקמת הממשלה הבאה היא כמה זמנ יח לופ ב בב הנוכחי עד שמישהו יעז לשבור את הגוש, ובעיקר - לאיזה כיוונ? או במילימ אחרות: מתי האידיאולוגיה תנצח • את וגיית רק ביבי או רק לא ביבי. שחר גליק המסדרו ן האחורי ממשלת אחדות רחבה הולכת ונעשית תרחיש פחות ופחות מופרך, אבל קשה זיווגם של הגושים כקריעת ים סוף. מישהו יפר גם הפעם את הבטחת הבחירות שלו. השאלה היא מה נעבור עד שזה יקרה הבטחנו. לא הבטחנו לקיים glick.shahar@gmail.com | ה כתב הפוליטי של כאן חדשות <