שביעי

07.08.26 | כ"ד באב תשפ"ו | 696 גיליון | 34 נשמה, אתה בשדרות "סופרמרקט? בלילה, אתה 10 , נשמה בשדרות". אלו, פחות או יותר, היו המילימ הרא שונות ששמעתי במקומ המגורימ החדש שלי. אני לא מאמינ שאני כותב את זה, אבל בש בוע שעבר עברתי עמ אשתי נועה לשדרות. שתבינו, כל החיימ גרתי בקו גבעתיימ ר"ג ת"א, ובחודשיימ הראשו נימ של חיי הנישואימ שלנו גרנו בירושלימ. פריפריה זו מילה שלא הכרתי. כל ככ לא הכר תי, עד ששאלתי מישהי ברחוב על ופר שפתוח בערב ) ליחה, 10 ב בלילה(. אז למה עברנו? קודמ כל, כמו שחמי אומר, מ יבות "אשתיות". קל ל פר יפור על אידיאלימ ותקווה, אבל ה יבה הרשמית שע בורנו היא העבודה של נועה, כאנ בעוטפ. כשהרעיונ עלה לראשונה, לפני כמה חודשימ, נ ענו קצת לראות את המקומ - והאמת, לא האמנתי. כנ, הפריפריה מדברת כאנ כמעט מכל פינה, אבל לצידה אפשר לראות בנייה ומ נופימ בכל מקומ, צנה של צעירימ ופאבימ )טוב נו, יש אולי שניימ כאלה, אבל זה שניימ יותר ממה שחשבתי(, וב עיקר ביקוש מטורפ. נ ו לחפש דירה בשדרות עכשיו. אינ זמנ לחשוב, אינ זמנ להתלבט. הדירות נחטפות ברגע, המחירימ כל הזמנ עולימ. מה זה ניצחונ מוח אני לא יודע לט. עמ המעבר הזה לשדרות התרגלנו במהירות לפיצוצימ שנשמעימ באזור לפחות פעמ ביומ. המצב הביטחוני יח ית מרגיע, אבל אינ לי שומ ודאות שבטווח של שנה שנתיימ לא ניכנ לעוד בב עמ השכנימ מעזה. אבל אמ יש דבר אחד שמעיד יותר מהכל על הניצחונ הזה, הוא החיימ כאנ. אתה מ תובב באזור, נו ע במשכ דקות ארוכות מול מפלצות של בניינימ, ומ תקשה להאמינ שלפני פחות משלוש שנימ היו כאנ מפלצות אחרות. והניצחונ הזה, צריכ להגיד, לא קשור אליי. אני לא שליח, לא באתי כדי לחזק, המ לא צריכימ אותי. אני ב כ הכל קוטפ את פירות ההצלחה של המ פעל הציוני המטורפ הזה. אני ב כ הכל נהנה מחבורת הגיבורימ שמ רו את נפשמ על המקומ, וח בורת האמיצימ שהגיעו לכאנ להתיישב ולהפ ריח את ההרי ות. אני ב כ הכל מביט בתנועה שמבקשת להמשיכ את החיימ, דווקא במקומ שבו מלאכ המוות דפק. שלקחתי ברכבת השבוע )גמ לזה אני עוד מתרגל( שמעתי שיחה בינ שתי ילדות, אולי . אחת ה בי 13 בנות רה לשנייה שבאירופה יש רכבות כאלה חש מליות, מתחת לקרקע. שקלתי להתערב ולה ביר לה שקוראימ לזה מטרו, ושמתישהו, אולי שנה, גמ במ 15 בעוד רכז הארצ יהיו כאלה. אבל אז היא אמרה משפט שלא חשבתי שאשמע. "ווי, הלוואי שיהיו כאלה בנתיבות". לא רציתי לבא את הילדה החמודה, אבל ה יכוי שהיא תראה מטרו בנתיבות בימי חייה, קלוש כמעט כמו האפשרות שהיא תראה ממשלת שמאל. ובכל זאת, אני חושב שהמשפט הזה הוא גמ מלא תקווה. אמ כל תושבי שדרות, נתיבות ואופקימ יחל מו כמו הילדה הזו, אפשר יהיה להאמינ שהשינוי כבר כאנ, ושהמרחק בינ שד רות לת"א יכול להתקצר. אינ לי שומ רצונ להפוכ את שדרות לת"א. הק מ של המקומ הזה לגמרי מחזיק בפני עצמו. אבל לתושבימ כאנ בהחלט מגיעה תחבורה ציבורית ראויה, )או לפחות 24/7 ופרימ שפתוחימ בלילה(, מדרכות עמ עצימ ובתי 10 ב קפה. לגיבורימ שחיימ כאנ מגיעה הזכות לחיות, בדיוק כמו בכל מקומ אחר בארצ. וכנ, עכשיו גמ לי אכפת. עכשיו זה • הגיע אליי. הבנתמ, נשמות? אני לא שליח, לא באתי לחזק ולא צריכים אותי. אני בסך הכל קוטף את פירות ההצלחה של הגיבורים והאמיצים שבאו לכאן, דווקא למקום שבו מלאך המוות דפק 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש אלו ן פרל י וצא מהמסגרת alonpearl54@gmail.com