שביעי

31.07.26 | י"ז באב תשפ"ו | 695 גיליון | 34 פעמוני יובל האח השבועיים רונימ היו מטלטלימ. זה התחיל עמ שריפת הענק בחוות גלעד שכילתה בתימ וע קימ שנבנו בעמל רב, וגמ בכאב לאורכ דרכו הארוכה של היישוב. וכשחש בנו שהשיא מאחורינו, הרצח המזעזע והמתועד של בניהו מלט ור "נ יובל עזרא בפיגוע הנורא בכפר היכו שוב בכל עמ ישראל ובפרט בחוות גלעד, כשלצד קברו של הרב רזיאל שבח ז"ל, שחנכ את בית העלמינ המקומי, נכרה קבר נו פ בזמנ שריח העשנ עוד עולה מהבתימ ה מוכימ. האירועימ הללו היו קשימ מנשוא. אבל מה ששבר אותי באמת היו התגובות של גו רמי שוליימ קיצוניימ שהודהדו שוב ושוב, כשמהותנ היא האשמת הקורבנות שנרצחו, ו ינגור על הרוצחימ הארורימ שביצעו אותו. אמרתי בליבי, ריבונו של עולמ, רק יצאנו מתשעה באב, איכ יית כנ שיש קולות כאלה בעמ הזה, אחרי כל מה שעברנו, איכ? לא היה לי יותר מדי זמנ לחשוב על זה. כי באותו יומ שישי, אימו של יובל שכל המדינה מכירה 4 קוגנ הילד בנ ה כעת, התחננה לעוד מתנדבימ שיגיעו לחפש את בנה שפשוט נעלמ בזמנ פיק ניק משפחתי. באותו בוקר תיכננו אשתי ואני לשבת בעגלת קפה מקומית, "כי בטח יש מלא מתנדבימ", אבל הבקשה שלה לא הותירה לנו ברירה. נעלנו נעליימ, לבשנו מכנ יימ ארוכימ ויצאנו לאשקלונ לחפש את יובל. ומה אגיד לכמ? פגשתי שמ את עמ ישראל. מאות האנשימ שהיו, לצד החפ"קימ שבהמ חילקו את הגזרות בשעת צהריימ רותחת ולחה, היו רק ה פתח. בקילומטרימ הבאימ, בתוכ דיונות, שיחימ קוצניימ ועצימ בוכימ, ה תובבו עוד מאות מתנדבימ. מכל קצוות עמ ישראל היו שמ - ללא יוצא מנ הכלל. כולמ חדורי מטרה, בר צינות שכמותה עוד לא ראיתי, הופכימ כל שיח שוב ושוב, נכנ ימ לתוכ עצימ שלא ראו בני אדמ זה שנימ, זוחלימ בתוכ הקוצימ, מתאבקימ בחולות הדיונות וקוראימ שוב ושוב "יובל! יובל!". הזו, אני והצעקה בטוח שנשמעה מחו פי אשקלונ ועד קצה העולמ. אמ אהיה כנ, שעות 24 כבר עברו מרגע שיובל הקטנ הלכ לאיבוד, והאמו נה באיכ יי גר המעגל הפכה להיות מאתגרת יותר ויותר, אבל אפ אחד לא נשבר. עמ שלמ עמד שמ, חיפש וצעק: "את אחי אנו כי מבקש". וכשה רטונ של נעמ שמחי ואהרנ ביטונ שמצאו את הילד ובכו וצעקו משמחה התפר מ, שומ עינ לא נשארה יבשה. עמ שלמ בכה. עמ שלמ בכה בכאב על הנרצחימ, ועמ שלמ בכה משמחה על הילד שנמצא. ופתאומ, הקו לות הנוראימ שעלו ביב הפיגוע התגמדו מול קולות העמ שיצא לחפש את יובל. כמה מלי שיובל הקטנ אבד בזמנ שטייל, וכמה מלי שבניהו ויובל הגיבורימ נפלו על משמרתמ בידי מחבלימ ארורימ, בזמנ שחשו לעזרת מטיילימ. אמ היה לי קול לה גיד מה אני חושב שא נחנו צריכימ כאזרחימ לעשות אחרי השבוע המטלטל הזה, הייתי אומר לכמ שתלכו לטייל, ואת הטיול הזה תתחילו עמ עוגות ומכתבימ ואיש כפי יכולתו ב יוע לאנשי חוות גלעד, ובפרט למ שפחות הנופלימ. משמ תמשיכו לטייל בכל מרחבי ארצנו, כדי שהקמימ לכ לותנו וגמ הקולות המבולבלימ יראו מי זה עמ ישראל. וכדברי השירה ה פונטנית שהתפרצה בחופי אשקלונ עמ בשורת מציאתו של • יובל: עמ ישראל חי! עם שלם בכה בכאב על הנרצחים, ועם שלם בכה משמחה על הילד שנמצא. לכו לטייל, כדי שהקמים לכלותנו וגם הקולות המבולבלים יראו מי זה עם ישראל 90 צילום: צפריר אביוב, פלאש אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ