שביעי

24.07.26 | י' באב תשפ"ו | 694 גיליון | 26 קצוות החברה, ומגדלור של קירוב לבבות. הת נועה שלנו צפונה היא חלק בלתי נפרד מזה, והמעבר הוא המשכ טבעי של המשימה הלאומית 'להתחבר'. בדיוק כמו אותה שקית כתומה מפור מת מימי המאבק על גוש קטיפ, שנ שאה את המילימ הפשוטות והחזקות, 'גמ אני מתחבר', ככ הרגשנו בתוכ המשפחה: זו המשימה הנכונה לנו בעת הזו". איכ ה ביבה קיבלה את המעבר? "טבעי שיהיו חששות, אבל כולמ מפרגנימ ומעריצימ ממש את הד ה אשתי ואת הילדימ על המ ירות העצומה שלהמ למשימה. המש פחות שלנו מתגוררות במרכז ובדרומ, והמ רחק הפיזי מורגש מאוד. אבל אתגרימ לחוד ומציאות לחוד: כשאפ אחד לא שומע, גמ מי שבהתחלה חשש מ פר בגאווה עצומה לחב רימ שיש לו ילדימ שעברו לקריית שמונה". המעבר מהשקט המוחלט של מרחבי הנגב לרעש המלחמה בצפונ דרש ה תגלות מהירה. עוד לפני שמשפחת פינ העבירה את הארגזימ האחרונימ, דאג אייל להביא את כל צוות העובדימ והרבנימ של מכונ מאיר לשבת מיוחדת בקריית שמונה, בדיוק בנקודת הזמנ שבה החלו ראשוני התושבימ לחזור לבתיהמ אחרי תקופת הפינוי הממושכת. "נפגשנו עמ אנשי העיר המדהימימ האלה, שבמשכ עשרות שנימ נלחמו בשבילנו ועכשיו נלחמימ על שגרת החיימ שלהמ. עוד מעט אנחנו וגרימ כאנ שנה, ואני עדיינ נפעמ ממ ירות הנפש, מהלב הפתוח וממאור הפנימ שלהמ. כל יומ עבורמ הוא בחירה מחדש בחיימ ובהתיישבות, ומרשימ לראות את זה". "הכעס על המדינה חלף" השבוע השתתפ פינ בכנ קטיפ לאחריות לאומית של מרכז מורשת גוש קטיפ, ובאמת, כשמדברימ איתו על בית, השיחה מגיעה כמעט מאליה שנימ אחרי, 21 . לחולות הזהב של עזה הגירוש נותר פצע פתוח שנושא איתו געגוע תמידי. "בכל יומ עולות לי תמונות ומחשבות משמ, אבל יש זי כרונ אחד שהולכ איתי. כנערימ, נ ענו המונ בטרמפימ ברחבי הגוש ומ חוצה לו. בכל פעמ שעליתי לטרמפ, הייתי ממתינ בקוצר רוח לרגע שבו הנהג ישאל אותי מאיפה אני, רק כדי שאוכל לענות בגאווה עצומה: 'נווה דקלימ בגוש קטיפ'. "הרגשנו גאוות יחידה מטורפת. זה היה ממש גנ עדנ אנושי, חיבור אמיתי בינ כלל התושבימ. וכמובנ הימ. עד היומ לא מצאתי חופ שמגיע לרמה שלו. האמת היא שקריית שמונה היא גמ וג של גנ עדנ של אנשימ ושל נופימ, רק בלי הימ, אבל הנחלימ הזורמימ פה המ פלאי פלאימ". י ות ל עול ום י בכל ל אב , וש ת מהג נו ו מ ת ך ל ו ה אחד ן זיכרו ו סענ נ , כנערים . י ת י א ד י מ ת ו מפים, ר ט ב ן המו ל א ש י הנהג ש חיכיתי ל כ ו א ש י ד כ , י נ א ה מאיפ . ' ם י ל ק ד ה ו נו ' ות נ ע ל ת ו ו א ג ו נ ל ה ת י י ה ת פ ר ו ט מ ה ד י ח י "מגדיר את כל מי שאני היום". פינס כילד בגוש קטיף "גן עדן אנושי". נווה דקלים בימים היפים צילום: ארכיון מרכז מורשת גוש קטיף