שביעי

סיום צום ט' באב • אייל פינס הימים האלה מורכבים עבור החזיר אותו לגירוש מנווה דקלים, היישוב שבו התגאה ואת הזיכרונות האלה הוא מציף מביתו החדש • כל כך לגור "רוח גוש קטיף • בגבול הצפון, שאליו עבר דווקא במלחמה היא הרוח של תושבי קריית שמונה" נעמה שטרן צילום: מור שפייר ה רוח המנשבת ברחובותיה הרי קימ למחצה של קריית שמונה נושאת עמה ריח שונה לחלוטינ מזה שליווה את שנות נעוריו של אייל פינ . שמ, בדיונות המוזהבות של נווה דקלימ, היה זה ריח מלוח של ימ פתוח, חול חמ ומרחבימ אינ ופיימ שנמתחימ עד האופק. כאנ, למרגלות רכ רמימ, הריח הוא של עשב יבש ואדמת בזלת רטובה ממי נחלימ, ולעיתימ, למרבה הצער, גמ של עשנ שריפות שפרצו בעקבות מטחי הרקטות. (, לצפונ ולדרומ 40) עבור פינ יש אותה מנגינה. המעבר שלו ושל משפחתו לצפונ הרחוק, בעיצומה של מתיחות ביטחונית ממושכת ושחיקה אזרחית עמוקה, אינו גחמה חולפת או צעד פזיז. זוהי דרכ חיימ מנו חת היטב, המבקשת למתוח קו ישיר בינ חבל הארצ שאיבד בדרומ לבינ חבל הארצ שהוא נחוש להציל בצפונ. "אנשימ שואלימ אותי מה גרמ לנו לעבור דווקא עכשיו", מחייכ פינ . "מכונ מאיר, המקומ שבו אני זוכה לפ עול ולנהל ביומ יומ, הוא הרבה מעבר למו ד לימודי. הוא דגל של משימות לאומיות, מארג אנושי שמחבר את כל 24.07.26 | י' באב תשפ"ו | 694 גיליון | 24