שביעי

17.07.26 | ג' באב תשפ"ו | 693 גיליון | 40 הורים ותומים גורמת המציאות לי לקלוט לאחרונה שכבר הגעתי לגיל שבו ההורימ צריכימ אותנו יותר מתמיד. האמת היא שזה בא לי בהפתעה, למרות שדרכ הטבע היא שמתישהו העגלה מתעייפת )כמו שקרא לזה חמי ז"ל(. הקי דמה הצליחה להאריכ את החיימ, אבל זה לא אומר שהיא שמרה על האיכות שהייתה להמ קודמ. אולי לרובכמ זה ממש מובנ מאליו שצ ריכ לטפל בהורימ, ואתמ מצליחימ לעשות זאת במ ירות ובאהבה, בבחינת אחות רחמ נייה, אבל אני מודה שזה פחות ה טייל שלי. אני לא טובה בל עוד ולטפל, אינ לי את החומ הנדרש ואני קצת מפחדת מאינטימיות מה וג הזה. החל פת התפקידימ - שבה ההורה הופכ קצת לילד - היא קשוחה לכולמ. זה מייצר חו ר איזונ במערכת היח ימ. הת לות משתנה, ואי לככ עולות עוד שאלות בענייני כיבוד הורימ. כתבתי כאנ בעבר על תלמידת חכ מימ שניגשה למבחנ ברבנות. מאז נתקלתי בעוד נשימ כמוה, שמבק שות להיות מורות הלכה לנשימ. אחרי הטור ההוא קיבלתי קצת על הראש, שאני נותנת במה ומעודדת רוחות של פרוגר , אבל בעיניי זה לא שחור או לבנ, וכמו תמיד - תלוי בכוונת הלב. אז הבטחתי לעדכנ מה קרה ביני ובינ אותה חכמה. ביקשתי ממנה להיות המורה שלי, והתחלנו ללמוד יחד את הנושא הבו ער של כיבוד ההורימ. בהתחלה קרא נו דוגמאות מהגמרא ודיברנו עליהנ, אחר ככ עברנו לשולחנ ערוכ ולפו קימ, וב ופ לשו"תימ. הנושא הוא אינ ופי, אבל אני מודה שממש חיכיתי לשיעורימ הללו ואני נהנית מהמ יותר משחשבתי. אינו דומה להלכות כיבוד הורים שבת או כשרות, ויש בו הרבה יותר תחומימ אפורימ ומקומ לאינטרפרטציה, בהתאמ לכל הגורמימ בשטח. הכותרת היא לכבד בכל דרכ ובכל מחיר, אבל אז הגמרא נותנת דוגמאות לכאנ ולשמ. יש את ה יפורימ המו כרימ: דמא בנ נתינא, שהיה גוי ולא מחויב, ועדיינ לא ה כימ לה עיר את אביו מהשי נה, אפילו לא בעבור ממונ רב. יש יפורימ שפחות הכרתי, כמו רבי א י שאמו הזק נה ביקשה ממנו כל מיני בקשות מוזרות, עד שביקשה שימצא לה חתנ צעיר ושווה כמוהו. אז ברח רבי א י מאמו מבבל לישראל, וקיבל את ברכת הח כמימ לא לצאת לקבל אותה כשרדפה אחריו. ב ופ הוא כנ יצא לקבל אותה, אבל היא כבר נפטרה. גמ בשולחנ ערוכ נפ ק )לפי הרמב"מ( שצריכ לכבד הורימ, ואמ אי אפשר - אז לדאוג שמישהו אחר ידאג להמ. היהדות כל ככ חכמה. היא יודעת שזה קשה, היא יודעת שחייבימ ציווי חד מש מעי ללא עוררינ, ועמ זאת מבינה שגמ לא תמיד אפשר לקיימ אותו במציאות. בשורה התחתונה )ו ליחה על היומרה ל כמ נושא כל ככ משמעותי בשורה, אבל זה צורכ הפורמט( - זה מזכיר לי את הלכות פ ח: עד לאנ שידכ משגת. תעשה את מירב ההשתדלות עד הגבול שלכ. זה מעלה עוד המונ שאלות, כמו מה זה הגבול שלי, ומצריכ דיוק ובדיקה חוזרימ ונשנימ. אמ זה בא לכמ בקלות - זכיתמ בפר מובטח של באריכות ימימ. ואמ לא - העיקר שתשתדלו, ויש • על מי ל מוכ, תודה לאל. אני לא טובה בלסעוד ולטפל, אין לי את החום הנדרש ואני קצת מפחדת מאינטימיות מהסוג הזה. החלפת התפקידים - שבה ההורה הופך קצת לילד - היא קשוחה sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת