שביעי

17.07.26 | ג' באב תשפ"ו | 693 גיליון | 36 מבט פנורמי על ההיסטוריה בינ תשעת השילוב הימימ לנ יעותיי בר חבי הארצ מעורר בי מחשבות. אני משקיפ מביתי שבהר חברונ על הכפר בית אולא, שכנראה רבימ מכמ לא שמעתמ עליו, וחושב על "בית אל דיהוד" שאת שמה הוא משמר. בית אל של יהודה הייתה כפר יהודי עמ שמ דומה לאחותה שמצפונ לירושלימ. אבל המדרש באיכה רבה מ פר לנו שאדריאנו , מדכא מרד בר כוכבא ומי שחרש את ירושלימ כדי להפוכ אותה למקדש אלילי, הציב במקומ הזה ממש משמרות כדי למנוע מהמורדימ שה תובבו והתגוררו באזור לעבור במרחבי הכפר ולהכות בצבאו. בהמשכ נחר בו הכפרימ היהודיימ, והמורדימ שנותרו בחיימ יצאו לגלות. אני ממשיכ לעבר ירושלימ, וחולפ על פני הכפר בתיר, המשמר את שמה של העיר ביתר שהייתה מצודתמ האח רונה של המורדימ; העיר שבה הרג בר כוכבא את דודו, התנא רבי אלעזר המודעי, בשל חשד לא נכונ כאילו שיתפ פעולה עמ הרומאימ. הדרכ משמ לנפילת העיר ולהרוגימ הרבימ מ פור, יחד עמ חורבנ כל יהודה, הייתה קצרה. הלאה, אל התצפית ממלונ שבע הקש תות בהר הזיתימ. למקומ הזדמנתי בכנ לזכר משה רו נק ז"ל, מפקד הרובע שנימ לפטי 20 היהודי בתש"ח שמלאו רתו. הוא ביקש להיקבר בחלקה שלצד לוחמיו הגיבורימ, שנפלו בקרב על ירו שלימ, אפ שנפטר עשרות שנימ אחריהמ. במבט הפנורמי פרו ימ כל מרחבי בית הקברות העתיק של הר הזיתימ: קברי הנביאימ, שזעקו לעמ בימי הבית הראשונ לשימ לב למעשיו לפני שיהיה מאוחר מדי; עיר דוד החדשה, שיושבת על שרידי העיר הישנה שחרבה כשהעמ לא היה קשוב מ פיק לנביאימ; קברי בית שני, חוזרי גלות בבל שחלקמ ה פיקו לראות בית חרב, לצאת לגלות ולראות בית נבנה מחדש. צאצאי צאצאיהמ כבר לא ראו גלות, רבו ביניהמ והזמינו שלטונ זר להיכנ לתוככי ירושלימ. אותו שלטונ היה ב ופו של דבר זה שהחריב את ביתנו, ממלכתנו וריבונותנו. הוא הוציא את בני ירושלימ לגלות הארוכה משאת, ואני מרימ את המבט מעלה ורואה אותה - את רחבת בית ה'. מעל הרחבה הזו מתנ שאות הכיפות האפו רה והזהובה, ושוע לימ ואויבימ מתהלכימ ביניהנ, ואנחנו רואימ ועינינו כלות. במשכ אלפיימ שנות גלות זה כמעט כל מה שיכולנו לראות, ולא היו לנו ד' אמות של הישרדות. תשעת הימימ ותשעה באב המ הזמנ שבו זה מה שאנחנו רואימ, על זה אנו בוכימ ועל זה דווה ליבנו. אבל בצהרי הצומ יהיה שלב נו פ, שבו אפשר לה תכל עוד קצת למעלה, ולראות את כי פות בתי הכנ ת החורבה ותפארת ישראל, שחר בו במלחמת העצמאות, ואחרי שנימ ארוכות שו קמו וחזרו להתנו מעל כיפות הר הבית. אפשר לראות את משכנות שאננימ, רא שונת היציאה מהחומות, ואת השכונות שיצאו בעקבותיה: מחנה יש ראל, נחלת שבעה, מאה שערימ, ימינ משה ועוד. ואפשר לראות את גשר המיתרימ ורוממה, וקריית משה ופאתי ירושלימ, שהולכימ וצומחימ. ואפשר לראות את ירושלימ מתעוררת מחורבנ ארוכ שנימ, ואת עמ ישראל חוזר אליה מהגלות ומקוממ הרי ותיה. בתפר הזה שבינ גלות לגאולה, ובינ חורבנ לבניינ, אנחנו מצוּוימ ללמוד מההי טוריה, ולא לחזור על חטאימ וטעויות שהחריבו את בתינו. לשימ את שנאת החינמ מאחורינו, לחלוק בצורה עניינית, ומתוכ ככ נזכה לראות גמ את בניינ הבית. אולי כבר בתשעה באב הזה. • הלוואי. בתפר שבין גלות לגאולה, ובין חורבן לבניין, אנחנו מצוּוים ללמוד מההיסטוריה, ולא לחזור על חטאים וטעויות שהחריבו את בתינו 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ