שביעי

כ מעט שלוש שנות מלחמה מב ליטות באופנ טבעי את הלוחמימ בשדה הקרב, ולא פעמ גמ את הלוחמות. אלא שמאחורי הקלעימ, עמוק בתוכ העורפ שכבר מזמנ הפכ לחזית, יש מתנדבות שפועלות לילות כימימ על מנת לשמור על החו נ הח ברתי והלאומי. "בתקופת מלחמה, השירות הלאומי מקבל משמעות רחבה יותר של תרומה אזרחית וחברתית למדינה", אומרת שובל טירמ, המתנדבת מטעמ עמותת שילה כעוזרת רופא במחלקה פנימית עימ ביותר בחייהמ. רציתי להיות אותה דמות מרגיעה ומ ייעת להקל, ולו במעט, על התקופה שהמטופלימ והקרובימ להמ עוברימ, ולה עניק יח אישי, אוזנ קשבת ותחושת אכפתיות לצד הטיפול". בהמשכ אושפזה אמה של שובל בשנית ולב ופ נפטרה, מה שלא מנע ממנה להמשיכ בהתנדבות. "לצד ההתמודדות עמ האובדנ, בחרתי לה משיכ להגיע למחלקה בכל יומ, מתוכ מחויבות עמוקה למקומ ולאנשימ. השירות קיבל אצלי משמעות אישית במיוחד. רציתי להיות שמ, לתמוכ ולהקשיב ולהעניק חמלה, אכפתיות ותחושת ביטחונ, כמו שאני קיבלתי ברגעימ הכי מורכבימ בחיי. למד תי שלפעמימ דווקא ההקשבה והיח בחרה להתנדב במחלקה שבה שובל נפטרה אמה, כדי "להעניק את ההקשבה והעזרה שאני קיבלתי בימים המורכבים יצאה מאזור הנוחות לקהילה סלמלק • בחיי" היהודית בלוס אנג'לס, למרות ש"הלב שלי סיפורן של • היה בבית בזמן המלחמה" שתיים ממצטיינות הנשיא של השירות משה ויסטוך הלאומי־אזרחי צילומים: אסי אפרתי לוחמות א' בבית החולימ שמיר )א פ הרופא(. את ההחלטה לשרת דווקא בבית חולימ היא לקחה בעקבות חוויה אישית לא פשוטה. "בשנת השירות הראשונה הייתי במערכת המשפט, ואמי אושפזה במחלקה פנימית א'. במהלכ האשפוז היא עברה החייאה, ובעקבותיה חלה הידרדרות במצבה הרפואי. נחשפתי מקרוב למ ירות, לרגישות ולאנושיות של צוות המחל קה. זה עורר בי את הרצונ להיות חלק מהעשייה הזו ולתרומ בעצמי. "הרגשתי שבית החולימ הוא מקומ שבו אפשר להשפיע באמת על אנ שימ, ברגעימ המשמעותיימ והפגי שובל תירם 03.07.26 | י"ח בתמוז תשפ"ו | 691 גיליון | 24