שביעי

19.06.26 | ד' בתמוז תשפ"ו | 689 גיליון | 42 מַהוּ הַדִּינ הַמְּיֻחָד וְהַמּ ְִתּוֹרִי בְּיוֹתֵר שֶמּוֹפִיעַ בִּתְחִלַּת "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אַשֶר צִוָּה ה' לֵאמֹר... הַפָּרָשָה? )בַּמִּדְבָּר יט, ב( וְיִקְחוּ אֵלֶיכָ פָרָה אַדֻמָּה תְּמִימָה" הַתּוֹרָה מַצִּיגָה אֶת מִצְווֹת פָּרָה אַדֻמָּה כְּ"חֻקָּה" - מִצְוָה שֶאֵינ לָהּ ה ְֶבֵּר הֶגְיוֹנִי אֶנוֹשִי, וַאַנַחְנוּ מְקַיְּמִימ אוֹתָהּ פָּשוּט כִּי ה' בִּקֵּש מֵאִתָּנוּ, מִתּוֹכְ אֵמוּנ מָלֵא בּוֹ. לִפְעָמִימ חֻקִּימ וּכְלָלִימ נִרְאִימ לָנוּ מְעַצְבְּנִימ, בִּמְיֻחָד כְּשֶהַחֹפֶש הַגָּדוֹל מִתְקָרֵב וְלֹא בָּא לָנוּ שֶאַפ אֶחָד יַגִּיד לָנוּ מָה לַעַשוֹת. אַבָל הָאֶמֶת הִיא שֶחֻקִּימ הֵמ כְּמוֹ מַעַקֵה בְּטִיחוּת בְּמִרְפּ ֶֶת גְּבוֹהָה - הֵמ לֹא בָּאִימ לִכְלֹא אוֹתָנוּ, אֶלָּא לִשְמֹר עָלֵינוּ כְּדֵי שֶנּוּכַל לְשַחֵק בְּבִטְחָה. גַּמ בַּחַיִּימ, הַכְּלָלִימ שֶהַהוֹרִימ, הַמּוֹרִימ וְהַתּוֹרָה נוֹתְנִימ לָנוּ, עוֹזְרִימ לָנוּ לִצְמֹחַ, לִשְמֹר עַל עַצְמֵנוּ וְלִהְיוֹת חָפְשִיִּימ בֶּאֶמֶת. מָה בַּפָּרָשָׁה? תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה! הַמֹּרִימ )במדבר כ, י( ֶלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶמ מָיִמ?!" ַּ "שִמְעוּ נָא הַמֹּרִימ, הַמִנ ה ֵפֶר! ַּ הַמִּלָּה הַזּוֹ לֹא קְשוּרָה לַמּוֹרִימ וְהַמּוֹרוֹת שֶמְּלַמְּדִימ אֶתְכֶמ בְּבֵית ה בַּתָּנָ"כְ, הַמִּלָּה "מוֹרִימ" מַגִּיעָה מֵהַשֹּרֶש מ-ר-ה, וְהַפֵּרוּש שֶלָּהּ: אַנָשִימ עַקְשָנִימ, שֶמּוֹרְדִימ, מִתְחַצְּפִימ וּמ ְָרְבִימ לְהַקְשִיב לַחֻקִּימ וְלַכְּלָלִימ. הַשֹּרֶש הַזֶּה מוֹפִיעַ גַּמ בַּמֻּשָּג הַמֻּכָּר "בֵּנ וֹרֵר וּמוֹרֶה" - שֶזֶּה יֶלֶד שֶלֹּא מַקְשִיב לַהוֹרִימ שֶלּוֹ. בַּאַרָמִית, הַמִּלָּה הַזּוֹ מְתֻרְגֶּמֶת כְּ" ַרְבָנִיא" - כְּלוֹמַר, אַנָשִימ ַרְבָנִימ שֶאוֹמְרִימ עַל כָּל דָּבָר "לֹא רוֹצֶה!". הֵיי חֲבֵרִים, הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת חֻקַּת הַמְּרַתֶּקֶת, וּבְמַקְבִּיל – מְרִיחִים כְּבָר אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים! הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל בַּפֶּתַח, וּבוֹאוּ נְגַלֶּה יַחַד אֵיךְ חֻקִּים שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ חָפְשִׁיִּים בֶּאֱמֶת. שַׁבַּת שָׁלוֹם! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ֶֶֶַַַֹּּּׁמֹשֶׁה מַכֶּה בַּסֶּלַע: תשובות: דרכ המלכ, הר ההר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: חֻקַּת ֲִִמִי אֲנִי? לִפְעָמִים כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא מִסְתַּדֵּר לָנוּ, קַל לָנוּ לַהֲפֹךְ לְ"סַרְבָנִים" וּלְהִתְלוֹנֵן עַל הַכֹּל. הַחָכְמָה הִיא לֹא לִמְרֹד, אֶלָּא לָדַעַת לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה בְּמִלִּים טוֹבוֹת וְסַבְלָנִיּוֹת. הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל נוֹלַד מִכֵּיוָן שֶׁבֶּעָבָר יַלְדֵי הַחַקְלָאִים הָיוּ חַיָּבִים לַעֲזֹר לְהוֹרֵיהֶם בְּמַהֲלַךְ חָדְשֵׁי הַקַּיִץ הַחַמִּים. ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? חֲבֵרִים, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ סוֹף שְׁנַת לִמּוּדִים מֻצְלָח! שַׁבַּת שָׁלוֹם לְכֻלָּם! ְַַָָֻּרֶגַע שֶׁל עִבְרִית אֲנִי מוֹפִיעַ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. .1 לֹא הִסְכִּימוּ לִסְטוֹת מִמֶּנִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת גַּם הָיִיתִי שִׁיר שֶׁיִּצֵּג אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵירוֹוִיזְיוֹן. אַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר עָלוּ אֵלַי יַחַד. .2 רַק אֶחָד מֵהֶם יָרַד מִמֶּנִּי בַּחֲזָרָה. ִִֶֶֶַַַַָֹהַשֵּׁם שֶׁלִּי נִשְׁמָע כְּמוֹ אוֹתָהּ מִלָּה פַּעֲמַיִם.