שביעי

12.06.26 | כ"ז בסיוון תשפ"ו | 688 גיליון | 36 איש באמונתו יתפלל בציונות הישיבות הדתית מגדירות עצמנ "כלל ישראליות", אכ וגיית נו ח התפילה מ פרת על הניואנ ימ והדקויות של השקפות העולמ השונות. לפני כמה חודשימ צללנו למה שקורה בישיבות ה פרדיות, והפעמ נדונ בשאר הישיבות במגזר. מרבית הישיבות מת פללות לפי נו ח החזנ. ככ עושימ, למשל, בישיבת אלונ מורה ושלוחתה אבינועמ, גמ אמ שליח הציבור בחר בתפילה תימנית. לעומתנ, יש ישיבות שמתפללות רק בנו ח פרד, כמו כרמ ביבנה וקרני שומרונ. ככלל, ניתנ לומר שנו ח פרד הוא המצוי ביותר בעולמ הישיבות הציוני דתי, ועמ השנימ תפילה בנו ח אשכנז הולכת ופוחתת בציבור ה רוג ובישיבותיו. רוב הישיבות נבנו מחניכי בני עקיבא, שמ נו ח התפילה היה פרד, כאשר השורש לככ הוא העובדה שא נשי הפועל המזרחי המ יוצאי ח ידויות פולינ. בישיבת בית אל מבנה התפילה הוא פרד במהלכ ימות השנה, אכ הנו ח והמנגינות המ לפי החזנ, וקריאת התורה לפי בעל הקורא. בנו פ, מדי שתי שב תות מקיימימ תפילת ערבית פרדית. בישיבת הר עציונ מתפללימ לפי החזנ, אכ בפועל מרבית התפילות הנ אשכנז. "מתפללימ אשכנז יותר מ פרד, בעיקר בגלל בני חו"ל. כשהיינו מחלקת ביני"ש, אנשימ לא כל ככ הצ ליחו להבינ מאיפה אשכנז נחת עליהמ", מ פר תלמיד בישיבה. "מעשית, אינ הרבה פרדימ בישיבה וכאלה שעולימ בנו ח פרדי. יחד עמ זאת, 'על הנייר' מותר ויש ידור פרדי מתחת לבימה. אפילו הייתה תקופה שבה היה פרדי שעולה קבוע", מ פר אברכ בישיבה. בישיבת נחלת ישראל במגדל העמק מתפללימ אשכנז באופנ רשמי, אבל לפעמימ יש חזנימ שמתפללימ בנו ח פרדי או פרד. בישיבת מרכז הרב בירושלימ התפי לות והמנגנינות הנ בנו ח אשכנז, כפי שהורה הרב אברהמ יצחק הכהנ קוק זצ"ל. ככ, לדוגמה, שליח הציבור לא יאמר י"ג מידות בתח נונ, ותמיד יחזיר פר תורה מיד אחרי קריאת התורה, ולא אומרימ ושמרו בשבת. עמ זאת, החזנ יכול לנהוג כפי מנהג אבותיו בתחילת התפילה )להגיד הקד מות, הודו ברוכ שאמר( או ב ופה )שיר של יומ, אינ כאלוקינו ועלינו לשבח(, בקדיש ובחזרת הש"צ. נו ח התפילה בישי בת הר המור - בחזרת הש"צ, בקדישימ ובמ בנה התפילה מבחינת שיר של יומ - הוא לפי החזנ, אבל במבנה יש דברימ קבועימ: תמיד נופלימ אפיימ מיד אחרי החזרה, בלי וידוי וי"ג מידות; תמיד אומרימ יהי רצונ בשני וחמי שי; לא אומרימ תפילה לדוד, אלא ישירות שיר של יומ; לא אומרימ ושמרו בשבת בערבית; ואומרימ במה מדליקינ ולא כגוונא. התפילות בשבתות וחגימ תמיד יהיו בניגונ אשכנזי. בי ומה עושים מימ נוראימ? יש כאלו שמחלקימ את התפילות )ראשל"צ(, אחרימ בוחרימ ב פרדי )הישיבה בעלי, בהובלת החזנ הרב רביד ני ימ( ויש שהמניינ המרכזי האשכנזי הוא בבית המדרש וה פרדי בבניינ אחר )ר"ג, מרכז הרב(. בישיבת בית אל מקיימימ ערבית משותפת עמ שני חזנימ בראש השנה, כשבשחרית ובמו פ יש תפילה נפרדת ל פרדימ עמ הר"מימ, ובאחד הימימ ראש הישיבה הרב זלמנ מלמד מתפלל איתמ. בשבי חברונ יש שני מניינימ בימימ נוראימ, אכ בנעילה כולמ מתפללימ יחד • עמ ראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג. רוב הישיבות נבנו מחניכי בני עקיבא, שם נוסח התפילה היה ספרד. הסיבה לכך היא שאנשי הפועל המזרחי היו יוצאי חסידויות פולין דביר עמר מעבר לסטנדר ישיבת אלון מורה. מתפללים לפי נוסח החזן dvir794@gmail.com