שביעי

מור שפייר Shutterstock צילום: "הלוואי שבכל בית כנסת בישראל יהיו תורים ארוכים וצמא כזה למסורת" יהודי קוצ'ין שימרו בנבטים שבנגב את מסורת אבותיהם הייחודית לצד שנה לקיום 800 לאחרונה נחשפה הוכחה מלפני • חיבור עמוק למדינה הקהילה, וגם בהודו לא נותרו אדישים למורשת העתיקה הימ הערבי מנצנצ מעבר לחלונות בית הכנ ת העתיק בעיר ההודית קוצ'י. ריח הכורכומ וההל מתערבב עמ ניחוח העצ המגולפ בבית הכנ ת. וב חוצ - תור ארוכ של תלמידי בתי פר ממתינ ב ב לנות להיכנ לביקור בינ הכתלימ הלבנימ. ד"ר שמעונ אוחיונ, יו"ר מרכז דהאנ לשימור יהדות המזרח באוניבר יטת בר אילנ, רואה הכל ולא יכול שלא להיתפ בגעגוע. "קינאתי במידה מ וימת", הוא מודה, "ותמיד אמרתי לעצמי: הלוואי שבכל מרכז מורשת ובכל בית כנ ת בישראל נראה תורימ ארוכימ וצמא כזה למ ורת". התמונה הזו, של ילדימ הינדימ )שאינמ יהודימ( עומדימ בתור כדי להכיר את המורשת היהודית שנוצרה בארצמ, היא אולי ה יכומ המושלמ ל יפור. "מבינ קהילות יש ראל בגולה זו היא העתיקה ביותר - וגמ הקטנה ביותר", מבאר ד"ר נחמיה שחפ, יו"ר מרכז מורשת יהדות קוצ'ינ. כדי להבינ את הקהילה הזו לא צריכ להרחק עד עלתה 1954 הודו, אלא מ פיק להגיע לנבטימ. ב ארצה קהילה כמעט שלמה מארנקולומ שבקוצ'ינ, והתיישבה יחד במושב שבנגב. שחפ נולד וגדל בו. "למעשה, כל בני המושב היו קוצ'ינימ, וגדלנו בתוכ קהילה קוצ'ינית", הוא מ ביר. העולימ לא הגיעו עמ מזוודות ריקות. באמתחתמ היו פרי תורה ותשמישי קדושה מבית הכנ ת, ניגוני תפילה שאי אפשר לבטא במילימ, מתכונימ שמחברימ את האוזנ לריחות הנמל, ושירימ של כי ופימ לירו שלימ שנשמרו במשכ דורות. "תגלית מסעירה" כנ מיוחד שאירגנ לאחרונה מרכז דהאנ לא היה שגרתי. חוקרימ הציגו בו עדויות לככ שהקשר בינ ארצ ישראל להודו לא החל עמ עליית הקהילה , אלא עוד בימי שלמה המלכ, כשמשלחות 50 בשנות ה נשלחו לאופיר המקראית להביא למקדש בשמימ, זהב ו חורות יקרות ערכ. ואז הגיעה התגלית הדרמטית. החוקר קובי יעקובי פיע - ההוכחה 1215 נח מצבה יהודית של וחר בשמימ משנת הרשמית הראשונה לנוכחות יהודית בקוצ'ינ לפני יותר שנה. עבור שחפ הממצא לא היה רק מחקרי: "כל 800 מ עדות הי טורית חדשה על יהודי קוצ'ינ היא מרגשת, והת גלית הזאת מ עירה ומצביעה על עתיקות של הקהילה". כיצד הצליחה קהילה קטנה כל ככ לשמור על  עצמה? אוחיונ: "לקוצ'ינ הגיעו יהודימ מעיראק, מתימנ, מג רמניה וממרוקו, שהכירו היטב את היצירה, התפילה, השירה והפיוט שכללו געגועימ לארצ ישראל. המיקומ שלה משכ וחרימ יהודימ ואנשי ע קימ מכל מיני מקו מות, וככ נרקמו קשרימ עמ קהילות מבו ות וחזקות". שחפ: "שמרנו על הזהות הקוצ'ינית, וגמ התחברנו לחברה הישראלית". ההחלטה לעלות לישראל, מיד לאחר הקמת המדינה, לא הייתה מורכבת. לדברי אוחיונ, "הנופ הקוצ'יני, בית הכנ ת ובתי העלמינ נשארו מאחור, ולקחנו איתנו את המ ורות והמנהגימ". שחפ: "הקשר עמ הודו נמצא בג נימ שלנו ובמורשת שלנו. את הטיול שלי אחרי הצבא עשיתי לקוצ'ינ, ואני מקפיד לבקר שמ אחת לעשור. בכל פעמ מחדש אני מתחבר למקומ, לריחות ולצבעימ". שחפ הקדיש את הרצאתו בכנ לזכרו של מ"ר בנ כהנ ז"ל מלהבימ, חייל בנ העדה הקוצ'ינית שנפל בלבנונ לפני כחודשיימ. "בני הקהילה ידועימ בהתנדבותמ לי חידות קרביות", הוא אומר בקול שקט. "בקהילה הקטנה נפשות בלבד, יש עשרות רבות של 2,000 הזאת, שמונה חללי צה"ל. הידיעה על מותו של בנ פשטה במהירות בזק, • והכאב גדול, בגלל שכמעט כולמ מכירימ את משפחתו". הודו כי טוב. בית הכנסת שנותר מאחור בקוצ'י הקשר עם הודו נמצא בגנים שלנו ובמורשת שלנו. את הטיול אחרי הצבא עשיתי לקוצ'ין, ואני ממשיך לבקר שם. בכל פעם מחדש אני מתחבר למקום, לריחות ולצבעים מקנאים. אוחיון )מימין( ושחף תפוצות 05.06 .26 | כ' בסיון תשפ"ו | 687 גיליון | 20