שביעי

"בְּהַעַלֹתְכָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַפָּרָשָה נִפְתַּחַת בְּצִוּוּי לְאַהַרֹנ הַכֹּהֵנ: )בְּמִדְבַּר ח', ב'(. לָמָּה הַתּוֹרָה מִשְתַּמֶּשֶת בַּמִּלָּה "בְּהַעַלֹתְכָ" הַמְּנוֹרָה..." וְלֹא אוֹמֶרֶת פָּשוּט "בְּהַדְלִיקְכָ"? רָשִ"י מ ְַבִּיר שֶהַכֹּהֵנ הָיָה צָרִיכְ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר וּלְהַשְאִיר אֶת הָאֵש עַד שֶהַשַּלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ. כְּשֶאַנַחְנוּ עוֹזְרִימ לְחָבֵר, הַמַּטָּרָה הִיא לֹא רַק "לַעַשוֹת בִּשְבִילוֹ", אֶלָּא לָתֵת לוֹ כּוֹחַ וּבִטָּחוֹנ כְּדֵי שֶהוּא יוּכַל לְהַמְשִיכְ וְלַעַמֹד בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ! מָה בַּפָּרָשָׁה? תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה! א ַַפ ְֻפ )במדבר י"א, ד'( "וְהָא ַפ ְֻפ אַשֶר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאַוָה..." אַנָשִימ שֶהִצְטָרְפוּ מֵהַצַּד: הַמִּלָּה מַגִּיעָה מֵהַשֹּרֶש א. .פ. מְדֻבָּר ְפוּ וְהִצְטָרְפוּ לִבְנֵי ַּ בָּעֶרֶב-רַב )אַנָשִימ מֵעַמִּימ אַחֵרִימ( שֶהִתְא יִשְרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִמ. בַּשָּפָה שֶלָּנוּ, "א ַַפ ְוּפ" מְתָאֵר הַמוֹנ אָדָמ פָּרוּעַ, קְבוּצָה גְּדוֹלָה שֶל אַנָשִימ שֶמִּתְנַהֶגֶת בְּצוּרָה לֹא מ ְֻדֶּרֶת, צוֹעֶקֶת אוֹ מִתְלוֹנֶנֶת בְּלִי ִבָּה אַמִתִּית. רֶגַע שֶׁל עִבְרִית הַי חֲבֵרִים! אַחֲרֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַמְּרוֹמֵם עִם הַמַּטְעַמִּים הַחֲלָבִיִּים, אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים לַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּנוּ בְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר. הַשַּׁבָּת בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ נְגַלֶּה אֵיךְ מַדְלִיקִים אוֹר שֶׁרַק הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה. בּוֹאוּ נַתְחִיל! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ְְְֲֲִִֶַַַַָֹֹֹּּּּּהַיְּלָדִים בַּמַּחֲנֶה תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת: תשובות: אלדד ומידד, פ ח שני, מרימ ָפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: בְּהַעֲלֹתְך בַּפָּרָשָה אָנוּ קוֹרְאִימ עַל חַצוֹצְרוֹת הַכּ ֶֶפ שֶהָיוּ תּוֹקְעִימ "עַשֵה לְכָ שְתֵּי ָע: ַּ בָּהֶנ כְּדֵי לֶא ֶֹפ אֶת הָעָמ אוֹ לָצֵאת לַמּ )י', ב'(. בַּמִּדְבָּר, כֻּלָּמ יָדְעוּ בְּדִיּוּק מָה חַצוֹצְרֹת כּ ֶֶפ" לַעַשוֹת לְפִי קוֹל הַחַצוֹצְרָה. לִפְעָמִימ "קוֹל הַחַצוֹצְרָה" שֶלָּנוּ הוּא הַקּוֹל הַפְּנִימִי בַּלֵּב, שֶמַּזְכִּיר לָנוּ מָתַי לַעַצֹר וּמָתַי לָרוּצ וְלַעַשוֹת מַעַשֶה טוֹב. ְִִִֹּּּחִידוֹת בְּצִיּוּרִים: בַּפָּרָשָׁה, הָאֲסַפְסוּף הִתְלוֹנֵן עַל הָמָן וְכֻלָּם נִסְחֲפוּ אַחֲרָיו. זֶה מַזְכִּיר לָנוּ כַּמָּה חָשׁוּב לֹא לְהִגָּרֵר אַחֲרֵי הַזֶּרֶם, אֶלָּא לְהַקְשִׁיב לַקּוֹל הַפְּנִימִי הַטּוֹב. עֲנַן הַכָּבוֹד שִׁמֵּשׁ כַּ"מַזְגָן" בַּמִּדְבָּר: הוּא עָטַף אֶת הַמַּחֲנֶה, חָסַם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וְדָאַג לְכֻלָּם לַצֵּל נָעִים וְקָרִיר! ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? בַּקַּיִץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל - כָּל אֶחָד חַיָּב כַּמָּה עֲנָנֵי ָֹֹֹכָּבוֹד צְמוּדִים... + צ צל ס = ה + + ת ו פ ש ג + + + + שַׁבַּת שָׁלוֹם! 29.05.26 | י"ג בסיוון תשפ"ו | 686 גיליון | 42