שביעי

זקנה, בלי הכבוד של מספר עגול אני לא אוהבת לעשות עניינ מיומ ההולדת שלי. אנחנו כבר לא ילדימ, ואינ לי צורכ במ יבות מפונפנות, במיוחד לא כאלה שאני אמורה להפיק בעצ מי. אבל השנה, למרות שהבת שלי צחקה עליי זה מ פר נטול 49 ש יוקרה )זקנה בלי הכ בוד של מ פר עגול(, הרגשתי שבא לי לעשות מזה יפור. אולי זה בגלל שהגעתי לגיל שבו החיימ כבר לא מובנימ מאליהמ. אולי בגלל כל הכאב שלנו כעמ על חיימ שנלקחימ בטרמ עת. אולי הטיפול בהורימ שמתמודדימ עמ בעיות בריאות. ואולי פשוט בא לי להגיד תודה. אז בניגוד להרגלי, כתבתי פו ט בתא ריכ העברי והפצתי את הבשורה. באופנ רגיל היה מביכ אותי להת להב מזה, אבל שיניתי משהו בקופ ה והצלחתי לה תכל אחרת. במובנ מ וימ, אני מבינה שאני נמצאת בשיא של חיי. נכונ, חשבתי ככה גמ בעבר, אבל בשומ אופנ לא הייתי חוזרת לאחור. יש משהו בגיל שלי, שנקרא לו בשמו הלא מושכ - גיל הבלות - שאפילו שהוא מעיד על הזדקנות, יש בו גמ הרבה טוב. לפעמימ אני חושבת על הקידמה והר פואה שהצליחו להאריכ את החיימ, אבל הרבה פעמימ אלה כבר לא חיימ ששווה לחיות אותמ, בגלל ה בל, הכאב, הב דידות וחו ר העצמאות והכבוד הב י יימ. מפחיד להזדקנ. ה' יודע שלנשימ זה קשה עוד יותר, בגלל הציפייה שנ ראה צעירות ומושכות לנצח. המרדפ אחר המראה הצעיר גורמ לנו להשתגע, ואני מודה שגמ אני נופלת בטירופ הזה; קרמימ, טיפולימ קו מטיימ, צביעת השיער, דיאטות - יו ניימ איט. הבעיה היא שזה בור ללא תחתית, וב רגע שמתחילימ כבר קשה להפ יק. את "משתפצות", דרה 11 ראיתי בכאנ דוקומנטרית על נשימ שבוחרת בניתו חימ פל טיימ מורכבימ. היוצרת אורית נבונ עברה בעצמה הליכ של "מאמי מייקאובר" )הרמת חזה ובטנ( ויצאה לחקור נשימ כמוה: שמבקשות לשימ את עצמנ ב יכונ, על שולחנ הניתוחימ, לחוות כאב ותהיליכ החלמה ממושכ, רק למענ המראה ותחושת הביטחונ והאהבה העצמית. זה מטריד ומעורר מח שבה, אבל אני מודה שאני יכולה להזדהות עמ הרצונ. עצמ העובדה ששקלתי את זה מטריד עוד יותר. אז מצד אחד יש התנגדות להשלימ עמ התחושה שאני הופ כת להיות פחות רלוונ טית, ושכל רגע שעובר רק מקרב אותי ל ופ. ומצד שני, יש הרבה יותר השלמה ושקט. האמת היא שהכי אני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. להצליח להחזיק את שני הקצוות, ולהיות מב ו טה מעצמי בתור זקנה שנראית ומרגישה צעי רה. חברות הקו מטיקה מצליחות לשכנע אותי שאפשר לקרוא תיגר על הטבע. אז נכונ שב עלי אוהב אותי בדיוק כמו שאני, אבל זה לא מ פיק לי. מדי פעמ צצה איזה משפיענית שמ רבת לשחק את המשחק, ומשאירה את השיער שלה לבנ. מובנ שזה יחזיק רק עד הקמפיינ הבא, שבו יבקשו ממנה לצבוע. ראשי התיבות של זקנ ביהדות המ "זה קנה חוכמה", ורבי נחמנ אומר אל תהיה זקנ - כלומר, תמצא דרכ להתחדש תמיד; יכול להיות זקנ, ואישה בת 10 ילד בנ צעירה. 90 בעידנ שבו אהבה עצמית זו כותרת שאוהבימ לנופפ בה, אבל בפועל הרבה מאיתנו מתמקדימ בפגמימ ופועלימ ללא הרפ למענ השלמות שלעולמ לא תגיע, אני מתנחמת בברכת "בורא נפ שות רבות וח רוננ" כדי להיזכר שככה ה' כיוונ. ככה הוא רוצה אותי, וזה מה • שהופכ אותי לאני. הפעם עשיתי סיפור מיום ההולדת. בגלל שהגעתי לגיל שבו החיים כבר לא מובנים מאליהם. בגלל הכאב על מי שנלקחו בטרם עת. בגלל הטיפול בהורים. ואולי פשוט בא לי להגיד תודה sharonroter@gmail.com AI איור באמצעות שרו ן רוטר סוגרת שבת 29.05.26 | י"ג בסיוון תשפ"ו | 686 גיליון | 40