שביעי

21.05.26 | ערב שבועות תשפ"ו | 685 גיליון | 42 "הָהָר שֶׁהָיָה עָנָו" דְּמוּת מֵהַמְּגִלָּה: לָמָּה נִשְׁאָרִים עֵרִים? הֵיי חֲבֵרִים! הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג מַתַּן תּוֹרָה! בָּעַמּוּד הַמְּיֻחָד שֶׁהֵכַנּוּ לָכֶם לְ'תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת', נִלְמַד עַל מַעֲמַד הַר סִינַי, נִפְתֹּר חִידוֹת וּנְגַלֶּה לָמָּה נִשְׁאָרִים עֵרִים בַּלַּיְלָה. חַג שָׂמֵחַ וְלִמּוּד מְהַנֶּה! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם. 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ְִָֹֹּלוֹמְדִים תּוֹרָה: חַג שָׁבוּעוֹת נִקְרָא בַּתּוֹרָה ״חַג הַבִּכּוּרִים״ - שֶׁבּוֹ הֵבִיאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ פֵּרוֹת רִאשׁוֹנִים מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהִבְשִׁילוּ. ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? ”סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ וְגַם הַמַּטְעֵן לְמִקְרֵי חֵרוּם...״ אִם זֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בַּבֹּקֶר - זֶה נֶחְשָׁב בִּכּוּרִים, לֹא? שַׁבַּת שָׁלוֹם וְחַג שָׁבוּעוֹת ְֵַַַַָָָּׁׁׁׁׁׁׂשָׂמֵחַ! לָמָּה הַתּוֹרָה נִתְּנָה דַּוְקָא עַל הַר ִינַי שֶהָיָה נָמוּכְ וּפָחוֹת מַרְשִימ? לְפִי מִדְרַש חָזָ"ל, לִפְנֵי מַתַּנ תּוֹרָה הִתְחִילוּ הֶהָרִימ "לְהִתְוַכֵּחַ" בֵּינֵיהֶמ — כָּל אֶחָד חָשַב שֶדַּוְקָא עָלָיו הַכִי מַתְאִימ לָתֵת אֶת הַתּוֹרָה. הָרִימ גְּבוֹהִימ וּמַרְשִימִימ כְּמוֹ הַכַּרְמֶל וְהַתָּבוֹר הִתְגָּאוּ בַּגֹּבַהּ וּבַיֹּפִי שֶלָּהֶמ, וְכָל אֶחָד אָמַר: "בִּי ה' יִתֵּנ אֶת הַתּוֹרָה!" וֹפ, ה' בָּחַר דַּוְקָא ב הַר ִינַי — ַּ אַבָל בּ הַר קָטָנ וְנָמוּכְ יַח ִַית. לֹּא תָּמִיד מִי שֶהַכִי גָּדוֹל, חָזָק אוֹ מַרְשִימ הוּא הַכִי מַתְאִימ. דַּוְקָא הָעַנָוָה וְהַפַּשְטוּת הֵנ תְּכוּנוֹת חַשוּבוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְלִמּוּד בִּכְלָל. - רוּת וִתְּרָה עַל חַיֵּי מַלְכוּת רוּת הַמּוֹאַבִיָּה כְּדֵי לָלֶכֶת עִמ נָעָמִי הָעַנִיָּה. הִיא לִמְּדָה אוֹתָנוּ שֶהַתּוֹרָה הִיא לֹא רַק "בֵּינ אָדָמ לַמָּקוֹמ", אֶלָּא בְּעִקָּר "בֵּינ אָדָמ לַחַבֵרוֹ". כְּשֶבְּנֵי יִשְרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, הֵמ אָמְרוּ "נַעַשֶה" לִפְנֵי "נִשְמַע". הֵמ ָמְכוּ עַל הַקָּדוֹש בָּרוּכְ הוּא עוֹד לִפְנֵי שֶהֵמ הֵבִינוּ אֶת כָּל הַפְּרָטִימ. "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע" "הַאִם גַּם אֲנַחְנוּ לִפְעָמִים מְנַסִּים לִהְיוֹת ״גְּבוֹהִים״ מֵעַל אֲחֵרִים? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת ״הַר סִינַי״ בַּכִּתָּה אוֹ בַּבַּיִת? חַפְּשׂוּ בִּמְגִלַּת רוּת )אוֹ שַׁאֲלוּ מְבֻגָּר( - מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה הֲכִי אַמִּיץ שֶׁרוּת עָשְׂתָה? הַאִם קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁסְּמַכְתֶּם עַל הַהוֹרִים אוֹ עַל הַמּוֹרִים שֶׁלָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי שֶׁהֲבַנְתֶּם לָמָּה? אֵיךְ זֶה הִרְגִּישׁ? ָּחַג הַשָּׁבוּעוֹת לְפִי הַמִּדְרָש, בַּלַּיְלָה שֶלִּפְנֵי מַתַּנ תּוֹרָה עַמ יִשְרָאֵל נִרְדַּמ, וּמֹשֶה הָיָה צָרִיכְ לְהָעִיר אוֹתָמ לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר ִינַי. לָכֵנ בְּמֶשֶכְ הַדּוֹרוֹת נוֹצַר הַמִּנְהָג "לְתַקֵּנ" אֶת אוֹתוֹ רֶגַע וּלְהִשָּאֵר עֵרִימ בְּהִתְלַהַבוּת לִקְרַאת הַתּוֹרָה. לַמִּנְהָג הַזֶּה קוֹרְאִימ "תִּקּוּנ לֵיל שָבוּעוֹת" - זְמַנ שֶל חִבּוּר מְיֻחָד לַתּוֹרָה וּלְלִמּוּד. בְּמַהַלַכְ הַלַּיְלָה לוֹמְדִימ תּוֹרָה, שוֹמְעִימ שִעוּרִימ, נִפְגָּשִימ עִמ חַבֵרִימ... וּבִזְרִיחָה הוֹלְכִימ לִתְפִלַּת שַחַרִית.