שביעי

15.05.26 | יום ירושלים תשפ"ו | 684 גיליון | 44 אוּ אֶת רֹאש כָּל עַדַת בְּנֵי 1ְ "ש הַפָּרָשָה נִפְתַּחַת בְּצִוּוּי: . לָמָּה ה' בִּקֵּש ל ְִפֹּר אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל? רָשִ"י מ ְַבִּיר: רָאֵל" 1ְ יִש "מִתּוֹכְ חִבָּתָנ לְפָנָיו הוּא מוֹנֶה אוֹתָמ כָּל שָעָה", ה' וֹפֵר אֶת עַמ יִשְרָאֵל מִתּוֹכְ אַהַבָה - כְּמוֹ שֶאוֹ ְפִימ מַשֶּהוּ יָקָר ְפִירָה גַּמ עָזְרָה לְאַרְגֵּנ אֶת ַּ ו ְוֹפְרִימ אוֹתוֹ שוּב וָשוּב. ה הַמַּחַנוֹת בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶלְּכָל שֵבֶט יִהְיֶה מָקוֹמ מ ְֻדָּר. : "מְצָא אֶת הַמָּקוֹמ שֶלְּכָ" מַשֶּהוּ אֶחָד שֶאַתֶּמ טוֹבִימ בּוֹ. מַשֶּהוּ אֶחָד שֶאַתֶּמ אוֹהַבִימ לַעַזֹר בּוֹ בַּבַּיִת אוֹ בַּכִּתָּה. וּמַשֶּהוּ מְיֻחָד שֶרַק אַתֶּמ מְבִיאִימ לַחַבֵרִימ אוֹ לַמִּשְפָּחָה. מָה בַּפָּרָשָׁה? תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה! מְשִׂימָה: נָשִיא )במדבר א', ד'(. "כֹּל נָשִיא בָהֶמ לְבֵית אַבֹתָמ..." הַמִּלָּה נָשִיא מַגִּיעָה מֵהַשֹּרֶש נ.ש.א )כְּמוֹ לָשֵאת אוֹ לְהָרִימ גָּבוֹהַּ: לְהָרִימ(. נָשִיא הוּא אָדָמ שֶ"נִשָּא" וּמוּרָמ מֵעַל הָעָמ כְּדֵי לְהוֹבִיל אוֹתוֹ. יְדַעְתֶּמ שֶבַּתָּנָ"כְ קוֹרְאִימ לָעַנָנִימ הַמְּבִיאִימ גֶּשֶמ "נְשִיאִימ"? עַנָנִימ: )"נְשִיאִימ וְרוּחַ וְגֶשֶמ אָיִנ"(. כְּמוֹ שֶהֶעָנָנ "נוֹשֵא" בְּתוֹכוֹ אֶת הַגֶּשֶמ כְּדֵי לְהַשְקוֹת אֶת הָאַדָמָה, כָּכְ הַנָּשִיא אָמוּר "לָשֵאת" עַל הַכְּתֵפַיִמ שֶלּוֹ אֶת הַדְּאָגוֹת שֶל כֻּלָּמ וְלָתֵת לָהֶמ כּוֹחַ. רֶגַע שֶׁל עִבְרִית הֵיי חֲבֵרִים! אֵיזֶה כֵּיף לְהַתְחִיל חֻמָּשׁ חָדָשׁ! סֵפֶר בַּמִּדְבָּר פּוֹתֵחַ לָנוּ דֶּלֶת לְעוֹלָם שֶׁל סֵדֶר, מַחֲנוֹת וּמַסָּעוֹת, רֶגַע לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, נְגַלֶּה לָמָּה חָשׁוּב שֶׁלְּכָל אֶחָד יִהְיֶה מָקוֹם וְתַפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ! אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם. 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים ְֲִֵֶַָֹֹּ״סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" - תשובות: משכנ, אוהל מועד, מחנה פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: בַּמִּדְבָּר בַּפָּרָשָה כָּל אֶחָד נ ְִפַּר - לֹא רַק הַשֵּבֶט כֻּלּוֹ, אֶלָּא כָּל אָדָמ. גַּמ הַיּוֹמ, לִפְעָמִימ נִדְמֶה לָנוּ שֶאַנַחְנוּ "עוֹד אֶחָד מִתּוֹכְ כֻּלָּמ", אַבָל הַתּוֹרָה מַזְכִּירָה שֶלְּכָל יֶלֶד וְיַלְדָּה יֵש מָקוֹמ מְיֻחָד שֶאִי אֶפְשָר לְהַחַלִיפ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לִהְיוֹת "נָשִׂיא" - מַנְהִיג אֲמִתִּי הוּא לֹא מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ מֵעַל כֻּלָּם - אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לָשֵׂאת בָּאַחְרָיוּת וְלַעֲזֹר לַאֲחֵרִים לִצְמֹחַ. לְכָל שֵׁבֶט בַּמִּדְבָּר הָיָה דֶּגֶל בַּצֶּבַע הַמְּיֻחָד שֶׁלּוֹ, בְּדִיּוּק בְּצֶבַע הָאֶבֶן שֶׁיִּצְּגָה אוֹתוֹ בַּחֹשֶׁן שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! ְְֶַַּהַיְדַעְתֶּם? מַחֲנֶה יֵשׁ. עַכְשָׁיו חָסֵר רַק מִישֶׁהוּ שֶׁיְּבַשֵּׁל… נִתְרָאֶה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא... שַׁבַּת שָׁלוֹם! ְִִִֹּּּחִידוֹת בְּצִיּוּרִים: מש זן ק י ום כ = ק ר תמו ו + + + +ֵֶֶַַַַַַַַָָָָֹֹֹֹֹּּּּּּּּׁׁׁׁׁ