שביעי

15.05.26 | יום ירושלים תשפ"ו | 684 גיליון | 38 מציון יוצאת תורה בת אני באורות קופה הזו. היא מתחילה בפ ח, עמ הולדתו של עמ ישראל; ממשיכה ביומ הזיכרונ לשואה ולגבורה, שממחיש את מחיר הגלות, וביומ הזיכרונ לחללי מער כות ישראל ופעולות האיבה, שמדבר על מגש הכ פ שמשלמ עמ השב לארצו; עוברת ביומ העצמאות, שהוא תחי לת קציר הפירות של עמל וכאב העמ החוזר לאדמתו; נמשכת ביומ שחרור ירושלימ ומרח בי ארצ ישראל, שבהמ העמ עולה רמה בישי בה בארצו; ומ תיימת בשבועות, החג שמז כיר לנו מאינ באנו ואת התורה שמכוחה אנחנו הולכימ וממשיכימ. מדי שנה אני חש את הרוח שמתגלה בימימ הללו, ואני מ פר את ני י הגאולה שזכה לה הדור שלפנינו ושאנחנו זוכימ ליהנות מפירו תיהמ. השנה התבהר לי משהו, הרבה יותר מבשנימ קודמות. הכר תי את המדרש על שיר השירימ, שמ פר על ככ שירושלימ עתידה להגיע עד שערי דמשק. קראתי אותו כנבואה עתידית, ולא הבנתי. אבל בדור הזה משהו השתנה. הדור הזה, שבו כוחותינו נמצאימ בעזה ובלבנונ, באיראנ ובעיראק )על פי פר ומימ זרימ( וגמ ב וריה, בואכה שערי דמשק; "כי מציונ תצא תורה" הוא לא עוד פ וק, אלא אירוע שמת ממש בדור שזוכה לראות את אורו של עמ ישראל שמביא גאולה גמ במדינות שמ ביבנו. שהמרחק בינ ירושלימ כבר שנים לדמשק היה נראה לי כמרחק בלתי עביר כמעט, והנבואה הזו נדמתה כנ בואה של ימימ רחוקימ. אבל כל מי שיוצא מירושלימ - צפונה למרח בי בנימינ והשומרונ, מזרחה למרחבי הבקעה ודרומה למרחבי גוש עציונ והר חברונ - רואה משהו חדש. דגלי ישראל שתלו בני הנוער לאורכ מאות קילומטרימ ממשיכימ אותה למרחבימ חדשימ. הדגלימ הללו המ מל למשהו הרבה יותר גדול. עוד ועוד כבי שימ חדשימ מחברימ בינ ירושלימ לגושי ההתיישבות, והנ יעה שפעמ הייתה בכבישימ צרימ וצפופימ, הפכה מרווחת יותר. אבל גמ הכבישימ המ רק מל. כי מעליהמ, על כל רכ וגבעה ולצד כל עצ רעננ, קמו עוד ועוד חוות ויישובימ, ופ תאומ מנ יעה מרוחקת מיישוב ליישוב - הכל הפכ להיות קרוב ורצופ כל ככ. והיישובימ? גמ המ מל. מל לככ שנ שחרור ירושלימ ומר חבי יהודה ושומרונ לא התרחש רק בדור של מלחמת ששת הימימ. נ שמתרחש גמ בימי נו, ואנחנו זוכימ לראות אותו באופנ פלאי לנגד עינינו. מל לעמ שכמה לאדמה שעליה הילכו אבותיו וממנה גורשו בדורות שלאחר מכנ. כל הדברימ הללו המ מל לגאולה המ תרחשת מול עינינו בכל רגע ורגע. בימי הציונ לשחרור ירוש לימ והגולנ והר חברונ ובנימינ והב קעה והשומרונ לא נציינ השנה רק את מה שקרה אז - אלא נחגוג את מה שקורה היומ ואנחנו זוכימ לראות בעינינו. שמדבר על ככ שעתידה המדרש ירושלימ להתרחב עד שערי דמשק הוא לא עוד נבואה עתידית. הוא מתרחש בדורנו, ומציונ יוצאת תורה ודבר ה' • מירושלימ. ימימ גדולימ. היישובים? הם סמל לכך שנס שחרור ירושלים מתרחש גם בימינו, ואנחנו זוכים לראות אותו לנגד עינינו. סמל לעם שכמה לאדמה שעליה הילכו אבותיו וממנה גורשו 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ