שביעי

17.04.26 | ראש חודש אייר תשפ"ו | 78 עצמאות | 680 גיליון | 10 "תתנצל ותקנה לה פרחים" אחרי בארי הגיעה הכני ה לעזה כמ פקד צוות. "הוא כבר היה אחרי תפ קיד מ"פ, אבל לא ראה פחיתות כבוד להיכנ לעזה כמפק"צ. אמ היה צריכ, הוא היה נכנ גמ כלוחמ. לא היינו בקשר כמה שבועות, ובפעמימ ה פו רות שיצא הביתה הוא רק אמר שאנחנו כותשימ את חמא ושעמ ישראל מנצח. הוא תמד נטע אמונה וביטחונ". בשלב הזה הד הייתה בהריונ מת קדמ עמ בתמ הבכורה, ולאחר הת מרונ הראשונ בעזה שב אומרי ל יומ לימודיו. כתוצאה מככ הוא היה מעט יותר בבית. זה לא נמשכ זמנ רב. כשנה לאחר פרוצ המלחמה הוא שב ללחימה, הפעמ כמפקד פלוגה בגזרה הצפונית. "אומרי היה איש של אנשימ, גמ עמ החיילימ שלו. כשהיה צריכ ל חוב חומר נפצ כדי לפוצצ מנהרה בלבנונ בשמחת תורה, הוא חב עמ כולמ. החיילימ שלו יפרו לי שהוא ממש רקד ושמח, ואמר שעמ ישראל רוקד עכשיו עמ פרי תורה, ואנחנו מקיימימ מצווה גדולה בשליחות העמ. "בפעמ אחרת היה חייל שקיבל ממנו עונש בגלל התנהלות לא תקי נה. כשאומרי ראה שהוא ממש מבוא , הוא שאל אותו מה העניינ. החייל יפר שיש לו בעיות עמ החברה, ואומרי הכריח אותו להתקשר אליה, להתנצל ולקנות לה פרחימ. הוא נתנ לו אפטר של כמה שעות כדי שוכל להשלימ איתה. הוא לימד את החיילימ שלו על כלכלה, נדל"נ, המצב הבי טחוני, הי טוריה והרבה רוח. היה לו חשוב שהמ יהיו מחוברימ ל יבה שב גינה המ נלחמימ". נוכחות. הוא תמיד אמר 'כשאני בבית, את מלכה', החליפ חיתולימ וקמ ליל דימ בלילה, גמ כשחזר גמור מעייפות. היה לו חשוב להיות שמ בשבילנו". מעל שירותו ריחפה ההתלבטות אמ להמשיכ במ לול הצבאי או להשתחרר. "מצד אחד, הוא רצה להישאר בצה"ל, מתוכ הבנה ששמ עמ ישראל צריכ אותו, והוא באמת הוא היה טוב במה שעשה. מצד שני, החלומ הגדול שלו היה ללמוד תורה. הוא מעולמ לא למד בישיבה, ואת מעט הזמנ שהיה לו בצבא הוא הקדיש לזה. הוא תמיד אמר שא חרי השחרור הוא יהיה אברכ. הוא גמ הזהיר אותי שהתנאימ של אברכ המ לא התנאימ של קצינ", היא נזכרת בחיוכ. "רגע היסטורי. צריכים אותי" באוקטובר, 7 ואז התחולל טבח שהותיר את כל החלומות האישיימ בצד. אומרי היה בעיצוממ של לימו דימ מטעמ הצבא, ואת שמחת תורה העבירה המשפחה אצל הוריה של הד במודיעינ. "היינו בתפילה והבנו שמקפיצימ אנשימ, אז חזרנו הביתה. אחי היה בחופשת שחרור מגולני, וחבר שלו פרצ ב ערה הביתה ואמר שמקפיצימ את כולמ. אומרי הדליק את הנייד, וכשהבינ מה קורה אמר לי 'זה רגע הי טורי, המציאות השתנתה וצריכימ אותי'. הוא היה מאוד אידיאלי ט, גמ בדיבור שלו. פשוט ארז תיק ונ ע". במהלכ הנ יעה שוחח אומרי עמ כמה מחבריו, שגמ המ היו בינ תפ קידימ, ויחד גיבשו את "כוח בנמוש". לאחר מעבר מהיר בב י הטירונימ של הצנחנימ, המ דהרו לעוטפ. "המ התקדמו לבארי, האזור שאליו הגדוד שלו הוקפצ". הכוח הגיע לקיבוצ ב ומיד נכנ לפעולה - 17:00 ביבות זחל תחת אש ל מג"ד, ודרש ממנו לקבל משימות. "במוצאי שבת התקשרתי אליו ושאלתי אותו איפה הוא. 'באחד הקיבוצימ בעוטפ', הוא ענה, והו יפ בשקט ובקור רוח 'אני ב דר, הכל תחת שליטה' לפני שניתק. הוא כל ככ מיעט לדבר על מה שקרה שמ, ואת התמונה המלאה קיבלתי רק אחרי שהוא נהרג, מחברימ שלחמו איתו". לאחר שביצעו כמה משימות נקוד תיות, אומרי הבינ שצריכימ אותו ואת אני יודעת שהוא נחשף למראות קשים ופיקד על קרבות פנים אל פנים מול מחבלים. הוא מיעט לשתף, ורק אמר לי 'יום אחד אצטרך לעבד את כל מה שחוויתי, אבל כרגע אני בתפקיד וצריך להמשיך' הצוות המאולתר שהקימ בתוכ הקי בוצ, כדי לחלצ תושבימ. "המ נכנ ו בעזרת גוגל מפות כדי לאתר בתימ ומשפחות, העלו אזרחימ לרכב וה י עו אותמ אל מחוצ לקיבוצ. להבנתי אנשימ". 40 ל 30 המ הצילו בינ אחת החוויות שהוא זכר במיוחד הייתה בממ"ד שבו פגש אישה פעו רת עיניימ ששאלה אותו ואת חבריו שאלה פשוטה וכואבת - איפה הייתמ? "אומרי יפר שזה טילטל אותו. הוא היה מתו כל שהמ לא באו מוקדמ יותר. החברימ שלו יפרו שהיה לו חשוב לשמור על כבוד התושבימ שהמ חילצו, במיוחד הילדימ. כשהמ הגיעו לממ"דימ, הוא הציע לילדימ לשחק משחק - מי מצליח לעצומ עיניימ הכי הרבה זמנ. הוא לא רצה שבזמנ החילוצ המ ייחשפו לזוועות שהיו מ ביב". ומה לגביו? מה לגבי הזוועות שהוא ראה? "הוא לא כל ככ דיבר על זה. אני יודעת שהוא נחשפ למראות קשימ, וגמ הבנתי שהוא פיקד על קרבות פנימ אל פנימ מול מחבלימ. אבל בתחושה שלו, הוא כל הזמנ היה צריכ להמשיכ ולעבור ממשימה למשימה, ובהמשכ מהעוטפ לעזה ואז ללבנונ ו וריה ושוב לעזה. הוא מיעט לשתפ, ואמר לי רק 'יומ אחד אני אצטרכ לעבד את כל מה שחוויתי, אבל כרגע אני בתפקיד וצריכ להמשיכ'". "היה איש של אנשים. גם עם החיילים שלו". רס"ן אומרי חי בן־משה ז"ל צילום: באדיבות המשפחה