שביעי

01.04.26 | ערב פסח תשפ"ו | 679 גיליון | 50 הַכִּירוּ אֶת גִּילִי, שֶׁבִּזְכוּתָהּ )וּבִזְכוּת עוֹד יְלָדִים חֲרוּצִים( הַפֶּסַח הַזֶּה פָּשׁוּט מַבְרִיק. פֶּסַח הוּא זְמַן שֶׁל שֶׁקֶט וְחֵרוּת... אֲנִי אָסֵב לִי כָּאן לְעוֹד כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל מַחְשָׁבָה... חַג שָׂמֵחַ, וְנִתְרָאֶה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא! הַמַּצָּה הִיא "לֶחֶמ עֹנִי" כִּי לֹא הָיָה זְמַנ לְהַתְפִּיחַ אוֹתָהּ. אֵינ לָנוּ אֶת כָּל Dֶ לִפְעָמִימ דַּוְקָא כְּש לָמִימ, אַנַחְנוּ מַצְלִיחִימ Dְ הַתְּנָאִימ הַמֻּש לַעַשוֹת אֶת הַדְּבָרִימ הַכִי גְּדוֹלִימ! לָמָּה בְּנֵי יִשְרָאֵל הָיוּ חַיָּבִימ לֶאֶכֹל אֶת קָרְבַּנ הַפּ ֶַח כְּשֶהֵמ לְבוּשִימ וּמוּכָנִימ לִיצִיאָה, עִמ "מַקְלָמ בְּיָדָמ"? בַּפָּרָשָה כָּתוּב שֶהֵמ אָכְלוּ בְּחִפָּזוֹנ. הַחִפָּזוֹנ לֹא הָיָה רַק כִּי הַמִּצְרִימ רָדְפוּ אַחַרֵיהֶמ, אֶלָּא כִּי הִזְדַּמְּנוּיוֹת גְּדוֹלוֹת בַּחַיִּימ קוֹרוֹת מַהֵר! אִמ הֵמ הָיוּ מְחַכִּימ עוֹד רֶגַע, אוּלַי הֵמ הָיוּ מִתְרַגְּלִימ לְעַבְדוּת וְלֹא יוֹצְאִימ לְעוֹלָמ. דַּקּוֹת": 18" מִבְצַע וּ לַעַשוֹת מַשֶּהוּ טוֹב )ל ְַדֵּר ַּ נ אֶת הַמִּשְחָקִימ, לַעַזֹר בְּפִנּוּי הַשֻּלְחָנ( בְּחִפָּזוֹנ שֶל מִצְוָה - מַמָּש מַהֵר, לִפְנֵי שֶהַזְּמַנ עוֹבֵר! מָה בַּפָּרָשָׁה? תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה! מְשִׂימָה: חֵרוּת חֹפֶש, דְּרוֹר, מַעַמָדוֹ שֶל אָדָמ חָפְשִי. , הַמִּלָּה "הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת" פּ ֶַח נִקְרָא "זְמַנ חֵרוּתֵנוּ" כִּי חֵרוּת מַגִּיעָה מֵהַשֹּרֶש ח.ר.ר, שֶקָּשוּר לְמַשֶּהוּ פָּתוּחַ וּמְחוֹרָר. חַשַבְתֶּמ פַּעַמ לָמָּה לְעֶבֶד אֵינ חֵרוּת? כִּי הוּא ָגוּר בְּתוֹכְ רְצוֹנוֹת שֶל מִישֶהוּ אַחֵר. חֵרוּת הִיא כְּמוֹ חֹר בַּקִּיר - הִיא מְאַפְשֶרֶת לָנוּ לָצֵאת הַחוּצָה, לִנְשֹמ וְלִהְיוֹת מִי שֶאַנַחְנוּ בֶּאֶמֶת. רֶגַע שֶׁל עִבְרִית הַמִּלָּה חֵרוּת מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַמִּלָּה חָרוּט - כְּמוֹ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ עַל לוּחוֹת הַבְּרִית. הַחֵרוּת הָאֲמִתִּית הִיא כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּלָלִים שֶׁשּׁוֹמְרִים עָלֵינוּ. 052-7070117 :ּ בְּוַוטְסְאַפ שִׁלְחוּ לָנוּ תְּמוּנָה שֶׁלָּכֶם עִם דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל וְאוּלַי תּוֹפִיעוּ כָּאן בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת! הַי חֲבֵרִים! אֵיזֶה כֵּיף שֶׁאַתֶּם כָּאן. אֵיךְ עוֹבֵר הַחַג? אֶצְלֵנוּ הַבַּיִת כְּבָר נָקִי וּמְצֻחְצָח )טוֹב, חוּץ מֵהַפֵּרוּר שֶׁל הַמַּצָּה שֶׁמָּצָאתִי הָרֶגַע מִתַּחַת לַמִּקְלֶדֶת...(, יָצָאתִי לִבְדֹּק מָה מְחַכֶּה לָנוּ בְּפֶסַח. מוּכָנִים לִצְלֹל פְּנִימָה? אָז מָה הַמַּצָּב וְזֶה? ְְֶַַַָָָָּּּּׁחַג הַפֶּסַח הֶבְדֵּלִים, עִזְרוּ לָנוּ לִמְצֹא אוֹתָם 10 בַּתְּמוּנוֹת מִסְתַּתְּרִים סֵדֶר שֻׁלְחַן פֶּסַח: