שביעי

₪ 5,000 מכל צד ם י נ כ ד ש ל ב ו ט ה ת ר כ ה גם בחודש הגאולה צריך השתדלות תפסיקו להתקמצן תתחילו לפרגן חגית: "האוכלו ייה לא יודעת איכ לאכול את זה. כשהבאנו משלוח מנות לחמ"ל, לא הבינו מאיפה נפ לנו עליהמ. אבל קיבלנו חיבוק גדול, ובכל פעמ אנחנו חושבימ איפה אפשר להו יפ ולתת עוד". הילדים מתגעגעים לחברים ואחרי כל זה, יש להנ אלרגיה מה מילה שליחות. "אני לא שליחה של אפ אחד", אומרת מרימ. "זו מושבה שהיא מל של ציונות עמ הי טוריה מפוארת, ויש הרבה מה ללמוד מה תושבימ כאנ. המ לא צריכימ שלי חימ שיבואו להיות איתמ. באנו בשמ המשמעות של לחיות במקומ שורשי. באנו לתת יד לאוכלו ייה שחזרה, להדליק כאנ עוד אורות ולגדל את ילדינו". חני: "באנו פשוט לחיות, והרווחנו מלא דברימ. הכרנו אנשימ מעוררי השראה. נכונ, יש קושי בלגור במקומ הכי צפוני בארצ. זה לא אותו בית חו לימ, ולא קרוב לרופא השיניימ שאתה רגיל אליו, ורחוק מהמשפחות ומהע בודות שלנו. אבל מטולה היא ק מ". חגית: "לילדימ אינ מ פיק חברה. הנוער שלנו מתגעגע למקומות שמהמ באנו. צריכ להבינ שכולנו הגענו מקהילות גדולות, ופתאומ לכל ילד יש רק שני חברימ בגילו, וגמ המ חדשימ". בשבוע שעבר יצאו החלוצות לה פוגה מאורגנת באילת מטעמ מו עצת מטולה. למרות שגמ בבירת התיירות אפשר לשמוע אזעקות מדי פעמ, עבורנ מדובר בעולמ אחר לג מרי. "הרגשתי הבוקר שאני שומעת ופ ופ את השקט", מחייכת חגית. "כמות הבומימ במטולה לא הגיונית". מרימ: "אנחנו יודעות לראות ולה עריכ את ההשקעה של המועצה בתו שבימ בעת הזו. יש המונ מורכבות בק ליטה שלנו, אבל רואימ שחשוב להמ והמ מתפקדימ מעל ומעבר. אנחנו גמ בונות על זה שבשש אחרי המלחמה, משהו ייבנה במערכת היח ימ. העמידה שלנו יחד בשעות האלה חייבת להצמיח משהו טוב. וכבר עכשיו רואימ את זה. זה מקרב ומאפשר שיח". איכ תחגגו פ ח ראשונ במטולה? מרימ: "רציתי מאוד להזמינ אנשימ, אבל לא אעמיד אפ אחד ב יטואציה הזאת. אני משערת שנישאר בחג, אבל תלויה גמ במילואימ של אוהד". חני: "אני רוצה להישאר, אבל בעלי יהיה בלבנונ, אז אני מתלבטת. השאיפה היא להיות כאנ כמה שיותר, הלב והרצונ בכל מקרה נשארימ". ולמי שקורא את זה עכשיו ועשיתנ לו חשק, יש דירות פנויות במטולה? מרימ: "לצערנו, הרבה יותר מדי. כמו שאומר השיר 'פתאומ קמ אדמ בבוקר ומרגיש כי הוא עמ, ומתחיל ללכת'. בואו, תהיו עמ, תהיו חלק. יש פה די וננ בינ השריקות של הטילימ לנופ המרהיב". חגית: "אי אפשר להבינ את זה בשכל, ולא מבינימ עד שלא באימ לכאנ. אבל מי שבא - מוק מ. אתה רואה בנו נשימ שמקריבות, ואנח נו מרגישות שאנחנו מרוויחות מזה • המונ". אני לא שליחה. למושבה הזו יש היסטוריה מרים: מפוארת, והתושבים לא צריכים שליחים שיבואו באנו פשוט לחיות, והרווחנו מלא חני: להיות איתם. דברים. יש קושי ואתה רחוק, אבל מטולה היא קסם "דיסוננס בין שריקות הטילים לנוף המרהיב". קשת במטולה, בשבוע שעבר צילום: אלעד ורד