שביעי

13.03.26 | כ"ד באדר תשפ"ו | 676 גיליון | 36 ימי הממטרים מגבלות במסגרת הפורמט, אגלה לכמ וד: את הטור הזה אני כותבת כמה ימימ לפני שאתמ קוראימ אותו, ככ שעד שאתמ אומרימ לי "כתבת יפה השבת", כבר שכחתי על מה זה היה ואני מנ ה לה תיר הכל בתשובה גנרית. בדרכ כלל, בבואי לכתוב, אני מנ ה לחשב את הזמנימ כדי שיהיה עדיינ אקטואלי. אני יודעת - זו משימה מאתגרת במיוחד בא קלימ הארצישראלי, כי יש לא מעט מק רימ שכמה ימימ פה המ שווי ערכ לחיימ שלמימ בשוויצ. בעת כתיבת שורות אלה יש כל ככ הרבה ת ריטימ אופציונליימ, שאינ לי מושג איכ לכוונ את הטור )אפילו שאפ פעמ אי אפשר לדעת, גמ אמ נדמה לנו שכנ(, אז תצטרכו פשוט לז רומ איתי. אמ להיות כנימ, כרגע אני יושבת על טוק לא חוקי של ממתקימ שנשארו ממשחקי גמד ענק שלא מומשו, כרטי טי ה לצרכי עבודה שאינ לי מושג מתי אוכל לממש, וחשש מהותי לפרנ ה שלי כע צמאית לא חיונית. מאז תחילת המלח מה, לא קיבלתי שקל מהמדינה כהשל מה על העבודה שהפ דתי. זהו כנראה גורלמ של עצמאימ שלא מרמימ את הביטוח הלאומי עמ המצאות. בקרבת שדה התעופה, אני גרה ובהתאמ למיקומ הא טרטגי - ככ גמ מ פר האזעקות. עשיתי חשבונ שב ממוצע יש לנו כעשר התרעות ביממה. זכיתי לגור בבית ישנ בלי ממ"ד, אנחנו וזה לא כיפ, אבל 24/7 רצימ למקלט יש לנו כבר הווי, בדיחות משותפות ואפילו הבאתי את הגיטרה. לרוב לא משעממ, כי מגיעימ כל מיני עוברי אורח ואפילו מני ממטרה נקלע במקרה וניצלנו אותו ל לפי. ולא פחות חשוב - יימתי את הכבי ה ב ל. נכונ, בעוד רגע הוא יתמלא שוב, אבל זה בדרכ כלל קורה רק בערב פ ח, אז יצא שהקדמתי. כשנפגשימ בפעמ הרביעית בלילה במקלט, ואווירת הנ כאימ בהתאמ, כולמ נשבעימ שזו הפעמ האחרונה שהמ מגיעימ. אני מזכירה להמ שזה התפקיד שלנו. נכונ, אני לא מורידה פצצות על איראנ, אבל כשפו קדת עליי ההתרעה - אני מתייצבת. זה החלק שלי במלחמה הזאת. ואמ בפ ח ע קיננ, אני רואה שאנשימ ממש מנצלימ את הזמנ בבית כדי להתחיל ניקיונות, ומקנאה בהמ. אני עוד לא שמ. ה פקתי לע שות טבלת אק ל ובי קשתי מכל בני הבית להשתבצ. המ עשו זאת בזריזות ובשמחה, רק שמאז עבר שבוע וכלומ לא קרה. ראיתי ברילס מישהו באו"מ שנאמ בעד ישראל. הוא טענ שהמדינה שלנו היא היחידה שבאמת פועלת לטובת העולמ, ושאל את הנשימ במליאה "נראה לכנ שאמ חמינאי היה פה, הייתנ יכולות להתלבש ולדבר ככה? הוא היה מפיל עלינו עשר פצצות וגמרנו". שמחתי לשמוע את דבריו. אני מאמי נה בצדקת מלחמתנו, ומוכנה להקריב את פרנ תי וביטחוני להצלחתה, אבל בואו - על הדרכ אנחנו עושימ את העבודה השחורה לכל העולמ )ככה זה בעמ הנבחר(. אז וואלה, הכרת התודה המועטה הזאת עשתה לי טוב. הכל עניינ של משקפיימ נכונימ, שיכולימ להיות ורודימ ונוצצימ גמ אחרי פורימ ולכל אורכ המערכה. קמנו בבוקר )או בלילה למקלט(? כל השאר • בונו . כשנפגשים בפעם הרביעית בלילה במקלט, כולם נשבעים שלא יגיעו שוב. אבל אני לא מורידה פצצות על איראן, וזה החלק שלי במלחמה. כשפוקדת עליי ההתרעה - אני מתייצבת sharonroter@gmail.com שרו ן רוטר סוגרת שבת