שביעי

27.02.26 | שבת זכור תשפ"ו | 675 גיליון | 36 הכוח בפשטות הפכ מתי פורים לחג מעיק למבוגרימ? באיזה שלב בחיימ איב דנו את החיבור לשמחה הקלילה שבאה עמ הת חפושות? הרי זה חג שהילדימ אוהבימ לאהוב, והנו ער מנצל אותו לחגוג במ יבות ובמחניהודה. האמ אלו רק הנשימ שמתבא ות כשהנ נא לצות להיות חיות, בזמנ שהגברימ מבו מימ? כי אצל שומרי המצוות הגברימ עדיינ מחוברימ, אבל אצל הרבה מהחילונימ זה חג שאינו נחגג. לפעמימ נראה לי שבמקומ לשמור על פשטות, אנחנו נוטימ ל בכ הכל. למשל, בנושא שכבר כתבתי עליו, ועדיינ ממשיכ להעמיד את המידות הקלוקלות שלי בני יונ, במיוחד כשא ני מקבלת הודעה בזו הלשונ: "נשמח מאוד בבואכמ לחגיגת יומו הפתעה לליאור 50 לדת היקר במ עדת בשרימ. להזמינ לכמ מקומ?". על פניו - הוד עה מק ימה ומשמחת, ובאמת שאנחנו אוהבימ את ליאור ואשתו, חברינו הטובימ כבר שנימ. אז איפה הבעיה? בחושיי החדימ הבנתי שההזמנה התמימה הזאת טומנת בחו שקלימ לפחות, בלי 700 בה הוצאה של טיפ. גמ זה, אגב, בתנאי שכל יושבי השולחנ יהיו צנועימ, כי אמ מישהו יז מינ טייק ואני שיפוד כבד עופ - ב ופ נצטרכ לחלוק את החשבונ שווה בשווה, ככ שאפילו אינ לי שליטה על ההוצאה. אז במקומ שההודעה תשמח אותי, היא הכני ה אותי ל טר . ב יטואציה כזאת מתחילה לעלות לי החשומה )או בפול נית: מיצי המרה(. רוצימ לחגוג? תזמינו אליכמ הביתה, תעשו פשטידה ונגמור את ה יפור. צריכימ יוע? אשמח לה כינ משהו או להביא בקבוק ווי קי, אבל מפה ועד להפיל עליי הוצאה כזאת? בהזדמנות אחרת, חברה לעבודה הזמינה את כל הצוות להפרשת חלה לזיכוי הרווקות. יוזמה מק ימה ואחלה 150 בפלה, אבל למה לחייב כל אחת ב שקלימ? וואלה, אני עושה הפרשה מדי כמה שבתות וזה לא עולה כל ככ הרבה. זה נחמד שיש ארוחת ערב פלו רבנית בתו כנית אומנותית, אבל יצאתי מהבית על חש בונ זמני הפנוי, הזמנתי בייבי יטר, תדלקתי וגמ שילמתי? זה כבר כמעט עונש. גמ אמ תענו לי "אל תלכי", זה לא פשוט כי מער כות יח ימ וכולנ הול כות ולא נעימ, ומה, לא אכפת לי מהרווקות? נדמה לי שזה גמ נוגד את רוח היהדות, שבה אתה אמור להזמינ ולז כות אחרימ, ולא לחייב אותמ להשתתפ כלכ לית בגחמות שלכ. התחתונה, בשורה אני מרגישה ששכחנו איכ לחגוג בפשטות. בגלל שהכל התערבב, זה התנפח לממדימ שגמ הכי הממוצע אינו יכול להמ. מהבחינה הזאת, הקורונה הייתה תקופה מושלמת שבה חזרנו למידות שלנו ולמדנו איכ לשמוח בקטנ. לצערי זה נשכח, על אפ שכולמ הרגישו את הק מ שבזה. שמחה אינה טטית, היא נקודה בזמנ שבאה והולכת. שמחה שאינה מאוזנת - גו ררת אחריה בדרכ כלל נפילה גדולה. רבי נחמנ אומר שמצווה להיות בשמחה תמיד, אז איכ עושימ את זה? על ידי הכרה בכל הטוב שיש לנו, שיחה חב רית שמחזקת אחד את השני בכל השפע הפשוט שיורד עלינו ולא תמיד ניכר בעינינו. אני מתפללת לה' שייתנ לי את שמחת הדברימ הפשוטימ, ובפורימ משתדלת לפחות להתחפש, שיהיה קצת מילי • דשטותא. כל השאר כבר יגיע אחרי. אנחנו נוטים לסבך הכל. הוזמנת ליומולדת שקל. הפרשת חלה 700 של חבר? תכיני . הכל התערבב, וזה התנפח 150 ? בעבודה לממדים שהכיס הממוצע אינו יכול להם sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת