שביעי

מנהלת תוכניות בית מדרש 'מתן' ְהרבנית רחל האריס // כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָך המשכן בדרך, וההנחיה היא ׳קחו מאתכם תרומה לה׳, כל נדיב ליבו יביאה׳.. גם בדברי הימים, כשדוד ושלמה מתכוננים לבניית המקדש נאמר: ״וַּיִשְׂמְחּו הָָָעָם עַל־ הִתְנַּדְבָם כִי ּבְלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְבּו לַה׳.." מדרש רבה מספר שמשה מהרהר האם עמ׳י ראוי להיות זה שיבנה את משכנו של הבורא, והוא נענה כי- ״אפילו אחד מישראל יכול לעשותו, שנאמר: ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳." מספיק נדיב לב אחד, שבזכותו יקום ויבנה בית הבחירה. נראה כי עבור הקב״ה מובן מאליו שעמו הוא עם החסד. נדמה כי הוא מבקש לבשר ליהודי, על נקודת אמון יסודית: אני יודע שתתן כל מה שאתה יכול, ולכן - ׳איש איש כמתנת ידו׳. לא לשוא גם בעבודת הקרבנות יאמר ׳אחד המרבה ואחד הממעיט, והעיקר שיכוון ליבו אל אביו שבשמיים׳. יש פה בשורה, שכל אחד על פי חלקו אשר קיבלו, ועל פי השפע בו התברך, מתקבל כמו שהוא. על השמח בחלקו, רש״י מסביר '׳שיש לו חירות נפש ולב טוב באותו חלק שהקב״ה מזמין לו׳'. מי ששמח בחלקו, מהלך בעולם בתודעה של שפע, שהוא מושגח ושכל מה שצריך להיות משוייך אליו, שייך אליו. בנוסף, יש פה גם ביסוס תודעה שמכבדת ומבשרת לאדם עד כמה קיומו ראוי. ומתוך כך, עד כמה יש לו אחריות להיות בנדיבות לב גדולה. הקב״ה אומר לעמ״י את המובן מאליו - אתם עם של נדיבי לב ולכן כל אחד יכול להיות שלם עם מקומו ומעשיו, ונתינתו תתקבל מתוך אמון מלא שזה מה הוא יכל להעניק. במשכן לא נערכות השוואות, ה׳ יודע מה מעלתו של כל אדם - במה הוא מאותגר ומהן איכויותיו, ומתוך כך הוא מזמין גם את האדם עצמו להרפות מההשוואה לזולת, ללכת בכוחו ולהיות נדיב לב בזכות מי ומה שהוא. לא לשוא היטיבה זלדה לכתוב כי החטא הגדול של האדם הוא להביט על עצמו ׳בעיני השכנים׳ ולא ׳בעיני האינסוף׳. שעות ביממה כדי לשמור על הגופ 18 על צומ ל ירוגינ של ולאכול בעיקר ביומ. אני לא אוכלת בשר במהלכ השבוע, ובשבת רק עופ". במי את מקנאה? "במי שזוכה להיות אמא על מלא. כתבתי פר שנקרא 'אמא יש רק אחת' עמ שירימ קצרימ שמנרמלימ את חוויית האמהות ואת רגשות האשמה הנלווימ אליה". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "הרב דניאל מאלימה לימד אותי שאני לעולמ לא ח רת אונימ. לפי תורת הבעל שמ טוב, הכל זה מראה לתיקונ פנימי שמשפיע על החיצוני. זה עוזר לי מול המציאות הקשה ונותנ לי כוח". איזו מצווה קשה לך? ואיזו את אוהבת במיוחד? "הכי אוהבת את החגימ והתפילה, אבל זה נעשה יותר קשה בגלל הלחצ, הזמנ ורמת הריכוז שלי. אני משתדלת שיהיו דברימ קבועימ - ברכות השחר, קריאת שמע ועמידה, ובשבת משלימה. הצוות שלי צוחק כששוב אני עוצרת להקשיב למישהו במ דרונ. ביומ שאאבד את זה, אדע שכבר לא שייכ לי להיות שליחת ציבור". מה דעתך על צבא וחרדים? "במקומ דיבורימ בוועדות צריכ לגיי . הציפייה שהמ יגיעו אינה ריאלית. הייתי במפגש של אמהות חרדיות, והבנתי שהנ שולחות את הילדימ לצבא בלי שומ ידע מוקדמ. רק ביומ שנראה חרדימ עטורי מדימ מתהלכימ בשכונות, תהיה מהפכה שאי אפשר לעצור. איתמר בנ גביר עושה את זה במג"ב ומדי יומ מתקבלות פניות מחרדימ שרוצימ להתגיי , כי המ יודעימ שידאגו לצרכימ שלהמ". במה את מתביישת? "בזה שלפעמימ אני נמצאת במקומות שמדברימ לשונ הרע, ולא תמיד מצליחה למחות את מה ששמעתי". מה הספורט שלך? דקות כל בוקר. לא דומה יומ עמ ליומ בלי, 5 "יוגה למשכ אפילו שזה קצרצר". למה את מתגעגעת? זה יישמע מוזר, אבל לעשות כביסות, לנקות ולסדר אחרי הילדים. לבשל לשבת, להתעצבן ולשחק איתם. לכל הדברים שאבדו לי בדרך, ולא התחלנו לדבר על להיות רעיה