שביעי

וצינורות, כשלפניו שיקומ ארוכ, שבתחילתו נדרש ללמוד מחדש פעו לות ב י יות. לאורכ כל התקופה המשיכה אלינור את ההתמודדות שלה עמ המחלה. כשרוני, ,36 בת ה ב י נ ה ש פ י צ י הוקפצ לצפונ, הרחק מזירות הל חימה בעזה וביישובי העוטפ, היא נשמה לרווחה. אבל לא לאורכ זמנ. "כמו שלדינה אמרו שבשריונ כמעט לא נפגעימ, גמ לי אמרו שבצפונ לא קורה כלומ. החלומות והתקוות האלה התנפצו במהרה". פיצי שירת כקצינ בחפ"ק של גנ , והקפיד בימימ 300 מפקד חטיבה הראשונימ לשלוח תמונות לאשתו ולילדימ כדי שישתתפו בחוויות שלו מרחוק, עד שהתמונות פ קו מלהגיע. כוח החפ"ק קפצ לנקודת חדירת מח בלי חיזבאללה, פרק מהרכבימ והחל לחתור למגע. במהלכ האירוע נפל ה מח"ט, א"ל לימ עבדאללה. פיצי חטפ צרור בזמנ שזינק לדילוג לעבר המחבלימ, ונפגע באורח קשה בראשו. "אני בכלל קיבלתי את השי חה משני האחימ של פיצי", נזכרת רוני. "המ אמרו שהמ ב ביבה ורוצימ לבקר. בהתחלה שמחתי על הביקור הבלתי צפוי, אבל אז התחלתי לחשוד. הרי שניהמ משרתימ ביחידות לוח מות, חלקמ כקצינימ מאוד בכירימ, אז מה פתאומ המ באימ אליי באמצע הבלאגנ לביקור?". מהר מאוד היא הבינה את ה יבה. "אחד האחימ אמר לי שפיצי נפצע קשה, אבל שהוא ב דר. האח השני בכה, וגערתי בו. שאלתי: מה אתה בוכה? הוא אמר שפיצי ב דר. לקח לי כמה שניות לעכל את הבשורה, ואז נכנ תי למוד תפעולי ומשימתי, וממש נאחזתי בצמד המילימ 'הוא ב דר'. "המחזה שלו לא היה מרנינ. כשה תעורר, הדבר הראשונ שהיה לו חשוב לשאול עמ דמעות בעיניימ - בכתב, כי לדבר הוא לא הצליח - זה מה שלומ החיילימ שלו, והאמ המ עמדו במשימה וחי לו את המחבלימ". שלושתן ע ב ר ו ועדיינ ע ו ב רות וחיות כל רגע מהליכ השיקומ של בני זוגנ, על שלל הניתוחימ, האש פוזימ והמאבקימ על מה שפעמ היה ברור מאליו וכיומ דורש מאמצ גדול. לא רק הגופ נדרש לטיפול, אלא גמ הנפש שנפגעה. אתנ במ ע שלא נגמר - בהיבט האישי, הזוגי והמשפחתי. יש לכנ זמנ לעצור למחשבות עומק על אמונה, או שאתנ כל הזמנ ע וקות במשימה הבאה? רוני: "אחרי הטבח הרגשתי שיש לי יח ימ מורכבימ עמ הקדוש ברופ הוא, והיומ אני חושבת שהוא הרגיש שאני קצת כוע ת, אז כדי לא לאבד אותי כ'לקוחה' הוא החלט לעשות לי נ . השיקומ של פיצי הוא באמת נ גדול". דינה: "אני לא שואלת למה זה קרה לי, אלא מה אני עושה עמ זה". אלינור: "אי אפשר להחזיק מעמד במציאות כזאת בלי אמונה שיש משהו מאחורי הדבר הזה, אחרת למה אני כל ככ מתאמצת להתמודד? האמונה של מ ע הזה יש תכלית, ושאנחנו חלק ממאבק של דור, חיזקה אותי מאוד". יש גמ רגעימ של שמחה בכל התהליכ הזה? דינה: "אנחנו חוגגימ ניצחונות קט נימ, ולומדימ להעריכ את הדברימ הק טנימ. למשל, לרדת לאילת כמשפחה". אלינור: "אני מ כימה. ניצחונות אי אפשר אלינור: להחזיק מעמד במציאות כזאת בלי אמונה שיש משהו מאחורי הדבר הזה, אחרת למה אני כל כך מתאמצת להתמודד? האמונה שיש תכלית למסע הזה חיזקה אותי מאוד "כשאמרו לי שהוא נפצע, התמוטטתי". אלינור והמשפחה 20.02.26 | ג' באדר תשפ"ו | 674 גיליון | 12