שביעי

20.02.26 | ג' באדר תשפ"ו | 674 גיליון | 10 "קיבלתי כאפה והבנתי שהחיים שלי השתנו". משפחת הלצבנד התקשרו אליי דינה: לפנות בוקר ואמרו 3־ ב לי שזיו נפצע קשה. לא הסכימו לתת לי פרטים מעבר. בדרך לבית החולים התחלתי לתכנן מה אני אומרת בהלוויה שלו. זאת רמת ההצפה הרגשית שחוויתי נפגשנו באולפנ במודיעינ, של דניאלה FrontDesk הלרשטיינ, שבו מקליטימ את הה כת שהצליח ליצור בינ שלושתנ חברות אמי צה, ובעיקר כזאת שמכי לה ומבינה, עוד לפני שהנ מוציאות מילה. "פחות מחודש לפני תחילת המל חמה נולד לנו תינוק פג", (, שקצת 33) נזכרת דינה יותר משבוע לפני הטבח השתחררה ופ ופ הביתה, וחשבה שהיא נערכת לתחילת השגרה שאחרי החגימ. "בתחילת המלחמה לא קראו לזיו כי הוא היה בינ תפקידימ, אז הוא התחיל לה ציק להמ וכל הזמנ שאל אמ הוא יכול לבוא. אחרי כמה שבועות אמרו לו שכמה קצינימ נפצעו ושצריכימ אותו, אז הוא התגיי ". ולא ביקשת ממנו להישאר? בכל זאת, הרגע ילדת תינוק פג. "זיו שאל אותי באיזה צד של ההי טוריה אנחנו רוצימ להיות. זה היה חשוב לנו, לנוכח מה שקרה, והחלטנו שזה מה שצריכ לעשות". משימותיו של זיו כללו כני ה ויציאה תדירה מאזורי הלחימה, עד שבתחילת חודש נובמבר הגיע הטלפונ שממנו חששה רעייתו. "במוצאי שבת, לפנות בוקר, עידכנו אותי שזיו 3 ב נפצע קשה. שאלתי איפה בדיוק ומה מצבו, אבל לא ה כימו לתת לי פר טימ מעבר". ומה חשבת במהלכ הנ יעה לבית החולימ? "התחלתי לתכננ מה אני אומרת בהלוויה שלו. זאת רמת ההצפה הר גשית שחוויתי", היא אומרת ודמעות בעיניה. כשהגיעה לחדרו, היא התחי לה לעכל את המצב החדש. "במהלכ פעילות לחשיפת מנהרות יצאו מח על הטנק של זיו, RPG בלימ שירו שחטפ ר י ימ לפנימ ואיבד עינ". כשראית אותו, חשת הקלה או שנלחצת יותר ממה שמצפה לכ? "הפנימ שלו היו שרופות ומרו קות. הוא גמ היה עדיינ בתוכ הקרב, ולא הפ יק ל פר ולתאר. קיבלתי כאפה והבנתי שהחיימ שלי השתנו". א', ,(36) בעלה של אלינור קפצ מהבית ברגע הרא שונ למתקפה, ותיכננ לעדכנ אותה כמו תמיד בתומ הפ עילות, רק שהפעמ לא היה מדובר באירוע רגיל. רחוק מככ. "אמרתי לו שיחכה שהאזעקות יירגעו לפני שהוא יוצא. אבל הוא אמר לי שיש לו חיילימ בשטח ושהוא חייב לצאת". רק כשאלינור שמעה מחבריה בעו טפ על המחבלימ שחדרו לבתיהמ, היא הבינה שא' יצא למשימה שהוא וחבריו בבוקר 10 מעולמ לא נתקלו בה. "ב שמעתי דפיקה בדלת", היא נזכרת בכאב. "אמא שלי, שבאה אלינו לחג, ראתה בחוצ מישהו עמ נשק ולא ה כימה לפתוח. היא פחדה שזה מחבל, עד שאותו אדמ החל לצעוק שהוא חבר של בעלי. הייתי במהלכ טיפולימ כימותרפיימ ובלי שיער. כשהוא אמר שא' נפצע, התמוטטתי". א' דהר לכיוונ אחת מזירות הקרב כדי ל ייע לחבריו, אכ כבר בדרכ נתקל במחבלימ ונפצע בראשו בקרב מולמ. הוא פונה במ וק לבית החולימ. "הוא תמיד הכינ אותי לשני מצבימ - שהוא יחזור בשלומ או שהוא חלילה ימות. לא התכוננו למצב של פציעה. אחרי שה תאוששתי מה בשורה, נכנ תי למצב אוטומט. בהתחלה לא ממש הבנו איפה הוא, וגמ החברימ שלו לא ידעו, אז הפ עלתי את כל מי שאני מכירה כדי לאתר אותו. ב ו פו של דבר הב נתי איפה הוא מאושפז, ומיהרתי לשמ. בדרכ הוד עתי להורימ שלו, כי הוא בנ יחיד". בבית החולימ היא פגשה את הגבר שהכירה, כשהוא מחובר לשורת מכשירימ