שביעי

23.01.26 | ה' בשבט תשפ"ו | 670 גיליון | 34 שומו שמיים אני גר שנה 35 בהרי שומרונ ובנימינ, נער הייתי ועדיינ לא זקנתי, אכ על מ קנה אחת אינ חולק: פעמ אנשימ שהיו מחוברימ לארצ, לא היו יוצאימ ממנה. הייתה לידה. הטאבו עדיינ קיימ, אבל הוא נשבר אצל רבימ וטובימ. רק לא חרונה נחשפתי לשפע תיעודימ מקבוצת חב רימ מחווה מוכרת שט ו לחופשת קי באירופה, מפעיל ימינ מוכר ששבר שיאימ בטיפו הרימ מאתגר באפריקה, ומקבוצת חוואימ ששבה מהמזרח. אני שייכ לדור שלא יצא מהארצ, וגמ כשי צאתי ל יני - זה היה לאחר שקראתי בעיונ את פרו של הרב חיימ שטיינר "טובה הארצ מאוד מאוד", שה ביר בפירוט למה מדובר בארצ ישראל מדאורייתא ומדרבננ, ככ שאינ לי תובנות אישיות על השינוי. הטענה הקלא ית היא שהדור התברגנ. מהפכת הטכנולוגיה הפכה את הטי ות לחו"ל לדבר נגיש וזול, ואולי גמ הפתיחות שהולכת ומתרחבת משפיעה גמ כאנ. אכ קשה להיתלות רק בככ. מצאתי ק"נ לימודי זכות - בהמ הבריחה מהמלחמה, הצו רכ בשחרור נפשי בשטפ החיימ הבלתי פו ק בארצנו ולעיתימ אפ שלומ בית. כמי שחוקר מקרוב את השינויימ, אני מזהה שהיציאה לקברות צדיקימ, שמו תרת לפי חלק ניכר מהפו קימ, היא אבנ שואבת רצינית. החבר'ה ט ימ בה מוניהמ לחו"ל כדי להתחזק בעבודת ה', ולאחר שרואימ שהשמיימ לא נופלימ כשעולימ למטו , מרגישימ אחר ככ חופשיימ יותר ביח לחו"ל. לא בכדי זעק הראל שרביט ז"ל, שליבו בער לארצ ישראל, על השינוי הזה שהלכ ונרקמ לו מול העיניימ. עמ מיטב האנשימ בח שוחחתי וות ובגבעות, שתיארו בפניי כיצד המ חייבימ את החיימ הרוחניימ שלהמ לעו למ הח ידות, ובפרט לרבי נחמנ מבר לב והבעל שמ טוב. המ אמרו שהביקור אצל הצדיקימ בנה אותמ - והכל רק לזמנ מועט, לפני שממהרימ לחזור לארצ הקודש. "אל נא תבכי ארצ אהובה, כל צעד מקרב אותנו לז כות לגלות שוב את פנייכ", שר ביני לנ דאו מחוות מעונ בשירו "אור בהירות הדרכ" על הנ יעה לאומנ, שחילחלה להמונ אנשימ שבעבר התנגדו ליציאה מהארצ. ר' אברומ שפירא ז"ל הקפיד שלא לצאת מהארצ, ובאחת הפ עמימ הבודדות שט לארה"ב מתוקפ תפ קידו כרב ראשי, שאל אותו בשדה התעופה תלמידו הרב יחזקאל דאומ ז"ל, רבה של תנובה, כיצד הוא יוצא. ענה לו הרב שפירא בחיוכ: "יש צינור רוחני שמחבר בינ ארצ ישראל לחו"ל כשעושימ לשמ מצווה - ועברתי שמ". הנקודה המרכזית היא התפי ה הפשוטה בשאלה של הרב דאומ, שעליה אנחנו כצי בור ציוני דתי חונכנו, כאשר גמ כשמותר, איכ אפשר להתנתק בכלל מארצ הקודש? בשיח השבוע עמ מיטב חברימ שיצאו לקברות צדיקימ עלה שעדיינ מבעבע בקרבמ הכאב מעצמ היציאה מיש ראל, וכמי שגדל בשכנות לרב המנוח הלל ליברמנ, שעלה מארה"ב והיציאה מהארצ הייתה עבורו טאבו, אני תוהה לעצמי: האמ הדור השני והשלישי, שכבר השתרש כאנ, עדיינ ימשיכ להר • גיש את כאב היציאה לחו"ל? אנשים שהיו מחוברים לארץ ישראל לא עזבו אותה בעבר, אפילו בשביל חופשה. הטאבו נשבר אצל רבים וטובים, והסיבות מגוונות: מקברי צדיקים ועד שלום בית דביר עמר מעבר לסטנדר שדה התעופה בן גוריון. מקום מוכר לרבים וטובים dvir794@gmail.com 90 צילום: משה שי, פלאש