שביעי

23.01.26 | ה' בשבט תשפ"ו | 670 גיליון | 32 ל"ה צדיקים כשהע השבוע, ברתי הרצאה לוותיקי גוש עציונ, אפשר לה גיד שדי פחדתי. שלא תבינו לא נכונ, מדובר באחד הקהלימ המפר גנימ והמק ימימ ביותר שבהמ יצא לי להיתקל - וזו לא הפעמ הרא שונה או השנייה שאני פוגש אותמ. אבל מה שיחה הזו ממש חששתי, מ יבה אחת פשוטה: התכנ נו כדי שא פר להמ את יפורה של מחלקת הל"ה, שזה בערכ כמו להעביר לוותיקי הצנחנימ על יפור שחרורה של ירו שלימ )בערכ, נו. הבנתמ למה אני מתכוונ(. למה אני מ פר לכמ על מ גרת ההרצאה ולא פשוט על מחלקת הל"ה? עוד מעט נחזור לזה. 78 השבוע מלאו שנימ למחלקת ההר - מחלקת הל"ה, שעשתה את דרכה ברגל לעבר גוש עציונ בעיצומה של מלחמת העצמאות, בני יונ ל ייע לגוש הנצור שהתחמושת והציוד הרפואי הלכו ואזלו בו בחודשי הל חימה, ובפרט בקרב הגדול שנערכ כמה ימימ קודמ לכנ, בג' בשבט. והשאלה שפתחתי איתה היא מדוע תפ יפורה של המחלקה מקומ כל ככ מרכזי בתודעת ההי טוריה הלאומית שלנו. אני מניח שכל אחד מכמ, גמ אמ לא מכיר את פרטי הקרב, הנופלימ או ההתרחשויות, יודע להגיד שהוא שמע מתישהו על ל"ה הגיבורימ. במלחמה ההיא היו לא מעט יפורי גבורה, לא מעט נופלימ, ועדיינ משהו ב יפור הזה נצרב יותר מכולמ. אפשר לה ביר שה יבה לככ היא מ פר גדול מאוד של הרוגימ בקרב אחד, ואפשר גמ לפרגנ )ובצדק( למו דות המורשת בגוש שפ עלו להנצחה. אבל אני חושב שיש כאנ משהו עמוק יותר. מחלקת הל"ה הורכבה מאנ שי הרזרבה )המילואימ( של הפלמ"ח ומאנשי החי"ש )החטיבות ה דירות של ההגנה(. המשמעות היא שהיו בה כל חלקי החברה הישראלית דאז. היה שמ טוביה קושניר, בנ עמק יזר עאל שהיה עתיד להפוכ לאחד מגדולי הבוטניקאימ הארציש ראלימ - ולצידו יעקב כ פי, נכדו של מיי ד כפר ח ידימ; היה שמ יחיאל כלב, יליד צנעא שגדל להיות אלופ הארצ בריצה - ולצידו יעקב בנ עטר, צאצא לאור החיימ הקדוש; היה שמ אלכ נדר לו טיג, ניצול שואה כמעט יחיד ממשפחתו, שעבד בתור מצייר בולימ בקק"ל - ולצידו עודד בנ ימינ, שה פיק לשרת בצבא הבריטי במלחמתו בנאצימ. מחלקת הל"ה נגעה במובנ ה מלי בכל עמ ישראל, לאור ההר כב המגוונ של אנשיה, אבל גמ בפנ הפרקטי: כל קבוצות האוכלו ייה הרגישו שאיבדו אנשימ קרובימ אליהנ, ולכנ האבל והכאב נצרבו כל ככ עמוק ונשמרו בתוד עה לשנימ רבות קדימה. בחזרה לוותיקי הגוש שאיתמ זכיתי לשוחח השבוע. דיברנו על ככ שאת שירו של חיימ גורי על הל"ה הוא יימ במילימ "הנה מו טלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמימ. אכ הרוח עזה בהרימ ונושמת. והב קר נולד, וזריחת הטללימ רוננה. עוד נשוב, ניפגש, נחזור כפרחימ אדומימ". בתקופה זו, כשהכלניות האדומות מת חילות לבצבצ פה ושמ בגוש עציונ, והרוח עזה בהרימ, והטל רוננ על כל השדות, אינ מרגש יותר מלראות את ותיקי הגוש שאליו חשה המחלקה לע זרה; רבימ מהמ מגדלימ כאנ כבר דור שלישי ואפ רביעי, ונותר לנו להגיד לאנשי הל"ה, הכי "ישראלימ" שיש - • תודה, בזכותכמ זה קרה. למה דווקא מחלקת הל"ה נצרבה בתודעה? יש כאן משהו עמוק. היא הורכבה מהרזרבה של הפלמ"ח ומהחטיבות הסדירות של ההגנה. היו בה כל חלקי החברה הישראלית דאז צילום: אביתר ליכטמן אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ