שביעי

23 | 02.01.26 | י"ג בטבת תשפ"ו | 667 גיליון משפחה. יש תקופות שאני רואה את רביב וניר יותר מאת אשתי, ואני חושב שמרגישימ את זה על הבמה. כתוב לנו על המצח שבאנו לשמח". ספרו משהו שלא יודעים עליכם. "אנחנו שונימ לגמרי. רביב אלירנ: היפראקטיבי, והראש שלו כל הזמנ עובד, אז לפעמימ הוא מעופפ ומאבד דברימ. אנחנו דואגימ להזכיר לו להביא את הדרכונ כשט ימ, ולשאול אמ לקח את ה לולרי. ניר הוא המ ודר שמפקח בצורה ימטרית ושמ לב לכל פרט, ואני הקטנ והבדרנ - תמיד רואה את החיובי ומרימ את כולמ. יחד אנחנו יוצרימ שקשוקה טעימה". "אנחנו אנשי משפחה, לא רביב: אנשימ של בלאגנ או צהוב, ומיד אחרי שמ יימימ הופעה - ט ימ הביתה כאילו יש גר בחוצ. אשתי הקריבה הרבה כדי שאעשה את הני יונות שלי בעולמ המוזיקה, אז היומ, כשהילדימ גדולימ, אני מנ ה לחפות ולבלות איתמ כמה שיותר. לפני כמה חודשימ הייתי לראשונה בא יפת הורימ של בתי ."18 הקטנה, בת איזו תגובה זכורה לכם מהקהל? "מוזיקה מרפאת את הנשמה. אלירנ: זכורה לי נערה שהביאה את אמא על כ א גלגלימ, וראינו עליה את השמחה למרות כל ה בל שהיא עוברת. אחר ככ הבת יפרה שזה היה כמו חמצנ בשבילה. זה הראה לנו את השליחות שלנו בעולמ". איזו מתנה הותירה עליכם רושם? "זה יכול להיות מכתב מילד, עמ ניר: ציור והקדשה, או אמירת 'תודה רבה שאתמ קיימימ', 'אתמ מחיימ לי את הבית, מאגדימ את המשפחה'. במילה יש עוצמה, וזו מתנה אדירה ולא מובנת מאליה". מה מעצבן בשותפים שלכם? "אנחנו לא יודעימ לריב. יש רביב: דיונימ על הע ק וצריכ לקבל החלטות מורכבות, אבל לא נעימ לי להגיד שזה עובד בצורה מטורפת. הכי קל לי להיות איתמ". "אנחנו שונימ ויש בינינו חילוקי אלירנ: דעות, אבל יש לנו כלל שהרוב קובע, ואז השלישי מוותר באהבה. זה עובד". "להבדיל מהמ, אני דייקנ ומעדיפ ניר: להגיע הרבה לפני הזמנ. אבל בל אחרי כל ככ הרבה שנימ יחד, אנחנו מוצאימ את האיזונ". מה מנת הדגל שלכם בבית? "הילדימ קוראימ לי מלכ אלירנ: ה נדוויצ'ימ. בצבא הייתי טבח, ואני יודע להכינ כריכימ ברמה גבוהה". "תבשיל של הבית מתפוח אדמה, ניר: ביצה וחוויאג' תימני. אנחנו מעמידימ הרבה ירימ, כי כל אחד אוהב משהו אחר, אבל מכינימ אוכל פשוט". אילו עבודות בית אתם עושים? "כשאני חוזר מהופעה בלילה, אלירנ: אני מוריד את התיק והחליפה ומתחיל ל דר את הבית, להדיח כלימ, להוריד את הזבל ולהכינ לילדימ את הדברימ לבוקר". שנה ויש לי 20 "הייתי שיפוצניק ניר: ידיימ טובות, אז חוצ מזבל וכלימ, אמ צריכ - אני משפצ גמ בבית". איזו מצווה אתם אוהבים במיוחד? "חינכו אותנו בבית לאהבת אדמ, רביב: כבוד וענווה, וזה אצלנו בנשמה". "לרוממ נפש של חולה או מי שזקוק ניר: לככ. לשיר, לשמח ולדבר, ולתת לו הרגשה שאתה איתו. אלוקימ נתנ לנו את האפשרות להעניק את המתנה הזאת". למה אתם מתגעגעים? "לימימ שבהמ לא היה לולרי. אלירנ: כבר אי אפשר להרגיש אחדות או שלמות כשכל אחד נמצא בעולמ שלו. בשבת אני הכי מרגיש את זה, כש ופ ופ אני מ תכל לילדימ ולאישה בעיניימ וכיפ להרגיש אותמ". "אני מתגעגע לכל אלה שאיבדנו ניר: - ל בא ו בתא, לחברימ שנהרגו במלחמה. אני מצטער שאבא שלי לא יכול לראות את הנכדימ. זה חלק ח ר בפאזל". מה נותן לכם תקווה? "הביטחונ בה' והתפילה. לקרוא אלירנ: את דוד המלכ בתהילימ, ולדעת שתמיד יש אור בקצה המנהרה. אנחנו עמ חזק. שנה מנ ימ להשמיד אותנו, 3,000 כבר ואפ אחד לא מצליח". "הייתי ילד גור ומופנמ. איבדתי ניר: את אבי במלחמת שלומ הגליל, והפכתי לאדמ כעו . עמ הזמנ למדתי להיות יותר אופטימי. אשתי תמיד נתנה לי רוח גבית, והיא וד ההצלחה שלי. הילדימ מ בימ לי תקווה, אושר ונחמה גדולה". "הקהל משאיר אותי על הקרקע, רביב: כי המוזיקה היא שורשית ומגיעה עמוק". איזו תגובה זכורה לכם מהקהל? "מוזיקה מרפאת את הנשמה. אני אלירנ: זוכר נערה שהביאה את אמה על כ א גלגלימ, וראינו את השמחה שלה בתוכ כל ה בל שהיא עוברת. היא יפרה לנו אחר ככ שזה היה כמו חמצנ בשבילה. זה חיזק אותנו והראה לנו את השליחות שלנו בעולמ". ממי אתם שואבים השראה? מהפיוטים והניגונים ניר: בבית הכנסת בילדות, ומחיים משה. כשהייתי צעיר, הוא היה מעלה אותי לבמה לשיר איתו. ממנו קיבלתי את הגושפנקא שאני מוכן. הוא השראה מוזיקלית עבורי מה אתם אוכלים אחרי הופעות? בשנתיים ניר: הראשונות, כשעבדנו בטירוף, היינו פותחים שולחן בלילה במסעדת שיפודים ומצטערים על זה. היום אנחנו ממש משתדלים לשמור על עצמנו. מדי פעם מתפנקים בשווארמה טובה על הדרך ונהנים מכל ביס. אם לא אכלתי אלירן: כמו שצריך במשך היום, אז אני עושה 'טעות' בלילה ואחר כך משלם על זה. זה בעיקר מזון מהיר - המבורגר או טוסט, פיצה. משתדל שלא, אבל לפעמים נופל בזה