שביעי

₪ 5,000 מכל צד שדכנים הם בדיוק כמוך לא סובלים קמצנים ם י נ כ ד ש ל ב ו ט ה ת ר כ ה המפונימ ברחבי הארצ, בתיאומ הצר כימ מול גורמי הרשות", מ ביר צברי. "כל הצוות נרתמ, ובזכות ככ פתחנו מעונות יומ למאות תינוקות 40 מעל בגיל הרכ במלונות. הקמנו גמ מערכי כבי ה ופעילות לכל המשפחה. בכל מקומ שראינו צורכ - שמ היינו". המלחמה ה תיימה, אבל החשש מפני התפרצות טרור נו פת לא הו ר. צברי: "אנחנו מקווימ שהגענו לנ קודה שבה יהיו שקט וביטחונ שיחזיקו לאורכ זמנ. אנחנו רוצימ ששדרות תמשיכ להתפתח ולגדול. אנחנו פו עלימ כדי להרחיב את מעגלי הטוב ולהעמיק את העשייה החברתית. הבחירה שלנו היא לא להיכנע למתח "בכל מקום שראינו צורך - שם היינו". "קהילות" בפעולה ערבי גברימ, פעילויות לילדימ ולנו ער, התנדבות קהילתית, טיולימ ותמי כה במשפחות המילואימ בקהילה". שתי הקהילות, של עדיה ושל שלו מית, פועלות תחת מיזמ ”קהילות” שאותו מפעילה עמותת רעות בעשרות בתי כנ ת בזרמימ שונימ בשדרות - מהדתי לאומי, דרכ המ ורתי ועד לקהילת חב”ד. בראש העמותה עומד יניב צברי, שחלק מחבריו וממכריו נרצחו או נפצעו בשבת השחורה, והוא פעל להקמת חמ”ל מיוחד ש י פק צרכימ שונימ בימי הבהלה הרא שונימ. כעבור יומיימ עברה משפחתו, על שבעת ילדיה, למצפה יריחו ומשמ לירושלימ. ”העברנו את הפעילות מול כלל הביטחוני, אלא לבנות קרקע פורייה שתייצר עוד ועוד הזדמנויות של חי בור לכלל תושבי העיר". "באמת טירוף לחזור" גמ שלומית משתדלת ל פק מבט של תקווה על הצדדימ החיוביימ. ”ברוכ ה', נו פו לקהילה משפחות רבות מאז החזרה הביתה, הקהילה פורחת וגדלה ואנו מחכימ ששדרות תתפתח ותגדל עד חופ הימ של עזה". עדיה מודה שהמציאות מורכבת, אכ לא מתחרטת. "לאוכלו ייה בשדרות יש חו נ מדהימ. עמ כל מה שעברנו, אנ חנו לא מתכוונימ לוותר. אני לא אשקר ואגיד שאינ חששות ופחדימ, אבל שבנו לכאנ עמ הרבה אמונה. לא ינצחו אותנו. "זה באמת טירופ לחזור מרצונ ומ בחירה למקומ כזה קשוח, אבל ב ופ זה הבית והלב שלנו. התחיל בתקו פה האחרונה דיבור על מעבר לגוש התיישבות ברצועת עזה. אמ זה יקרה, נחשוב ברצינות להצטרפ. אנחנו חיימ בחבל ארצ מדהימ, ואני מתאהבת בו • מחדש בכל פעמ". גרנו ברחוב הראשי, ממש בלב הטבח. תכננתי לצאת להליכה והתעכבתי כמה דקות בגלל אחד הילדים. זה מה שהציל לי את החיים. ראינו מהחלון גופות של נרצחים, ממש מתחת לבניין שלנו