שביעי

חשבה הזו זזה הצידה בתקווה שאנחנו בעידנ חדש, אבל נשמור אותה לשיח שנקיימ עוד מעט עמ המג"ד. הנ יעה עוברת בצורה חלקה, ואנחנו מגיעימ לעומק השטח למו צב ששמו מגנ החממי . במשכ שנימ הגיעו לכאנ פעילי טרור, איישו את העמדות ו ינוורו בלייזר את האזרחימ וכוחות צה"ל במרחב מטולה. בכני ה למוצב נראימ שרידי תעלות קשר ובונקרימ מבוצרימ, שאוישו עד לפני שנתיימ בגדולי אויבינו, ועתה עומד כאנ מוצב צה"לי. אנחנו עולימ לעמדת תצפית במ רומי המוצב, והמראה עוצר נשימה. מעלות אנחנו רואימ 360 בתצפית של את הר דב, פ הבקעות הלבנוני, עמק עיונ ואדמות היהודימ הרבות ש"כלואות" בשטח הלבנוני, והר הלבנונ על כל הודו והדרו. הבופור, שזכור כל ככ לרבימ מלוחמינו, נשקפ באופנ בולט מעל ברכ הליטני - ול בנונ מונחת פרושה לפניכ. דווקא המראה דרומה, לעבר מרחבי מדינת ישראל הקטנה, הותיר רושמ עמוק יותר. מטולה, קריית שמונה והיישובימ הישראליימ למרגלותינו מבהירימ את חשיבות הישיבה במקומ הא טרטגי הזה. מפחיד לחשוב על ככ שמי שה תכלו במשכ שנימ על היישובימ מהזווית הזו היו מחבלימ. א"ל י' מתחיל ב קירה מרחבית, ומצביע על כפרימ שאת שמותיהמ שמענו במשכ שנימ מהקרבות בלבנונ. אל ח'יאמ, כפר כילא, אל עדיי ה ועוד כפרימ שנותרו מהמ רק חורבנ גמור ופלטות בטונ תלויות ומתנדנ דות באוויר. "אפשר לראות בצורה ברורה איכ הכפרימ השיעיימ שהיוו איומ ומוצ בימ קדמיימ של חיזבאללה הפכו לעיי חרבות. אבל מה שחשוב יותר לראות הוא שהשטחימ החקלאיימ של מטולה, שנמצאימ מעבר לחומה, חזרו לפרוח ולצמוח", אומר י'. ואכנ, ההבדל ניכר לעינ. הזירה הלבנונית מבעבעת ומתחממת בשבועות האחרונימ, ולראשונה מאז עצי רת המלחמה בצפונ נשמעימ מושגימ כמו ימי קרב. "אנחנו כאנ כדי למנוע מחיזבאללה לחזור ולהשתקמ ול כנ שוב את אזרחי ישראל", מבהיר מחבלימ חו 300 המג"ד. "יותר מ לו מאז הפ קת האש, ואנחנו מבצ שרידי מוצב ששימש את חיזבאללה עד המלחמה המשימה שלנו היא הגנה על תו שבי מטולה וה ביבה. לשמש קו מגנ קדמי בתוכ שטח לבנונ ולחצוצ בינמ לבינ האויב". במילימ האלו פותח 9208 א"ל י', מפקד גדוד המילואימ )חיות הנגב(, את ה יור שלנו בתוככי לבנונ. אבל נלכ רגע לאחור. במשכ שנימ יצא לי להגיע עמ קבוצות מטיילימ להר דב ה מוכ, ששמו נקשר בנוכחות המאיימת של חיזבאללה ובשרשרת מוצבימ שנועדה לשמור שהאיומימ לא נכנ ימ פנימה לשטח ישראל. משמ היינו משקיפימ אל מרחבי בקעת והר הלבנונ, אל הכפרימ השיעיימ שהיו למעשה מוצבי ענק קדמיימ של ארגונ הטרור השיעי, ולהבדיל, גמ אל נחלות שבטי נפתלי ואשר. את ההזמנה לחזור לשעות פורות ללבנונ קיבלתי בזמנ מלי במיוחד, 30 ממש כשציינו את אזכרת ה לליבנה שלוי ז"ל, שהכני אותי לה דרכות במרחבי גבול הלבנונ, וביומ השנה לנפילתו בלבנונ של מורי ורבי בענייני הכרת הארצ וצפונותיה, זאב )ז'אבו( ארליכ ז"ל. ידעתי שאת ההז דמנות הזו א ור לי לפ פ . בשעת צהריימ מוקדמת התכנ נו באחד המוצבימ ה מוכימ למטו לה וכפר יובל לטובת תדריכ כני ה. הוראות בטחונ מידע נמ רו לנו, כדי לוודא שהאויב לא יוכל להפיק מידע מהכתבות שייצאו מכאנ, וחלילה ייצא שכרנו בהפ דנו. משמ עלינו על רכב הטיגרי , והתחלנו בנ יעה לעבר שער הגבול. הנהג שלנו, מ"ר ד', יפר שאת רוב שירות ה דיר שלו עשה במרחב הזה כנהג ביטחונ שוטפ. ד' הוא בנ קריית שמונה, ובזמנ שמשפחתו פו נתה במלחמה, הוא נשאר להגנ על הבית במלוא מובנ המילה. "כשאתה משרת פה, ויודע שהבית שלכ נמצא ממש למטה, אתה מבינ את משמעות המשימה. המשפחה, השכנימ והחברימ יודעימ שאני כאנ, ותחושת הגאווה גדולה מאוד". שער הגבול נפתח. אנחנו נו עימ בשיירה מאובטחת, לבושימ בציוד מגנ מלא, בדרכ העולה למוצבי המגנ. מימינ ומשמאל נראימ שרידי המוצבימ ההרו ימ של חיזבא ללה, והמחשבה לא מרפה; איכ יכול להיות שבמשכ שנימ איפשרנו להמ להתב כל ככ קרוב לישראל. המ " כשאנחנו נוסעים צפונה, עוד בשטח ישראל, אני מדגיש לכוחות שחשוב לנסוע עם הכלים בתוך היישובים והערים. שיראו אותנו ויידעו שאנחנו כאן ונעשה הכל כדי לוודא שהאויב לא יתקרב 9 | 14.11.25 | כ"ג בחשוון תשפ"ו | 660 גיליון