שביעי

14.11.25 | כ"ג בחשוון תשפ"ו | 660 גיליון | 34 נוסח מבית אבא בציונות הישיבות הדתית מגדירות עצמנ "כלל ישראליות", אכ וגיית נו ח התפילה מ פרת על הניואנ ימ והדקויות של השקפות העולמ השונות. באופנ מפתיע, מעולמ לא דובר על ככ לעומק, והפעמ בחרנו לצלול לישיבות ה פרדיות. בישיבות עטרת מר דכי, לב לדעת, אור עקיבא ודרכ חיימ מתפללימ בנו ח פר די. "ראש הישיבה הרב שי לוי שמ לו למטרה להעמיד צביונ פרדי לישיבה בתפילות, וב שילוב חכמי ה פרדימ בשיעורימ ובלימוד", מ פר הרב עידנ עזר מעטרת מרדכי. הרב שלמה בנימינ, ראש ישיבת לב לדעת, שיתפ בנימוק נו פ: "ההיגיונ אומר שהמיעוט לא יכול להכתיב לרוב, ובפרט בתפילה שהיא עבודה שבלב. כי נעשה מהישיבה משהו 97% ל שהמ לא רגילימ?". הרב עמי דנינו, שכיהנ כראש ישיבת אורות יעקב, הקפיד רק על תפילות פרדיות בשל אופי התלמידימ, אכ היה חשוב לו שיכירו גמ את התפילות האשכנזיות. "בשבתות, בהלל וביומ ירושלימ הק פדתי על ככ, כי בצבא נוצר מתח גדול עמ בני ישיבות אחרימ איכ לנהל את התפילה ומי מוביל". יחד עמ זאת, מרבית הישיבות בע לות האופי ה פרדי מתפללות לפי נו ח החזנ. "מנ ימ שכולמ יעלו לפי מנהג אבותיהמ. בפועל, רוב האוכלו ייה פרדית, אבל מ פר ה פרדימ לא מכריע מי עולה חזנ", מ פר הרב אביב גמליאל, ראש ישיבת שילה. הרב שבתי בתו, ראש ישיבת מצפה יריחו, נימק בפני תלמידיו מדוע הולכימ לפי החזנ: "אני רוצה שכל אחד ירגיש בבית, זו ישיבה כלל ישראלית". בישיבה מ פרימ: "הרב בתו קורא בתורה חצי פרדי וחצי אשכנזי, וגמ בשבת התפילות מחולקות". גמ בישיבות אור וישועה, דימונה, כוכב יעקב, הגבוהה בקריית גת, אורות משה ותפארת ישראל, מנחימ ללכת לפי החזנ, אבל לרוב התפילות הנ בנו ח פ רדי. "חשוב לנו שיהיו תפילות ישיב תיות", מדגיש הרב משה אמ למ. הראשונ שהחל בנוהג ללכת לפי החזנ היה הרב אליהו רחמימ זיני. "בט כניונ היה עליהומ עליי, והיומ זהו המנהג אצל הרוב". "הולכימ לפי החזנ, כי ככ פ קו רבותיי הרב אביגדר נבנצל והרב יעקב אריאל. יש קט עימ בתפילה האשכנזית שאמ אתה לא מו יפ אותמ, העיקר ח ר מה פר. כמו 'ממקומכ' בשבת. במלחמה הו פנו 'צור ישראל' גמ כשהחזנ פרדי", מו יפ הרב דוד תורג'מנ. הרב אריאל, בי מיו כראש ישיבת כפר מימונ, הנהיג תפילות אשכנזיות בלבד בימימ הנוראימ, למורת רוחמ של ה פרדימ ובכללמ הרב תורג'מנ. "אי אפשר להקיש מפעמ להיומ. השתנו הדורות, ומאז קמו תלמידי חכמימ פ רדימ", הוא מ ביר. כשראש ומה קורה הישיבה אשכנזי? בכוכב יעקב פתוחימ לכל ה גנונות, אכ בחגי תשרי מתפללימ פרדי בגלל הרוב, ומשולבות כל המ נגינות; בישיבת אפיקי דעת בשדרות הנו ח בימי החול נקבע על פי החזנ, שהוא לרוב פרדי, אכ בשבת צמודימ לנו ח פרד. בקרני שומרונ רוב מוחלט של התלמי דימ המ פרדימ, אבל נו ח התפילה הוא רק פרד, ובימימ נוראימ מאות בחורימ פרדימ מתפללימ בחדר האוכל במניינ נפרד. "ראשי הישיבה לא רוצימ לפי החזנ, אלא נו ח קבוע. המ לא רוצימ חותמת שהישיבה פרדית, ונו ח פרד משאיר אותה רבגונית", מ פרימ בישיבה. ראש ישיבה חשוב ביקש לחתומ במ ר: "הישיבות ה פרדיות פתוחות, ואנו מצ • פימ שהפתיחות תהיה אצל כולמ". הישיבות בציונות הדתית מגדירות עצמן "כלל־ישראליות", אך סוגיית נוסח התפילה מספרת על הניואנסים והדקויות של השקפות העולם השונות דביר עמר מעבר לסטנדר ישיבת עטרת מרדכי בצפת. מתפללים רק ספרדי dvir794@gmail.com צילום: איתמר ינקוביץ