שביעי

07.11.25 | ט"ז בחשוון תשפ"ו | 659 גיליון | 36 הם זכרים, אבל לא גברים גברימ ארבעה הגיעו להופעה המדו ברת במרכז ענב בתל אביב. זאת שנלחמנו עליה בבית המשפט, ולב ופ "הותר" לנו לכתוב שהיא מופע העצמה מוזיקלי לנשימ. כשהמ נכנ ו לאולמ, הבת שלי התחילה לב כות. היא לא הבינה למה יש כאלו שמנ ימ לפגוע באמא שלה, שרק רצתה לשיר על במה במרכז לתרבות בתל אביב בהתאמ לא מונתה. נוצרת הבעיה כשהאמונה היא דתית ולא נאורה ואוניבר לית כמו בשאר ערבי הנשימ, וזה לא בא טוב לכמה אנשימ, אז המ בחרו לעשות דווקא. איכ אומרת עו"ד וחב רתי צפנת נורדמנ? המ אולי זכרימ, אבל גב רימ המ לא. אז נאור נרקי וע מית לונימ )מי אלו בכלל?!( היו במופע, העלו פו טימ ברשתות וכתבה באתר וואלה, וקיבלו חמש דקות של תהילה, אבל אני לא מרגישה שזה על חש בוני. מודה שלא קראתי את הכתבה ולא את הפו טימ או התגובות. ממרומ שנותיי וני יוני, אני יודעת שאני מע דיפה לא להיכנ לזה, קצת כמו שמירת עיניימ. אינ לי רצונ לעשות מזה עניינ. אני כמעט מצטערת שכבר חצי טור אני מבזבזת על הנושא, אבל זו הפל טפורמה שהכי נוח לי להגיב בה. הבת שלי, שקראה את הכתבה אמרה לי שזה בליל שטויות, דמיונות ופרשנויות מו טעות. ניחא, הרי אינ דבר כזה פר ומ רע. בזמנ המופע לא התייח תי לגברימ, אבל שותפתי למ ע, דינ דינ אביב, די ברה על נשיות ורחמ, והו יפה "ולג ברימ שכאנ, זה לא בשבילכמ, כי לא הייתמ אמורימ להיות פה בכלל". קיבלתי הודעה אחרי המופע בפיי בוק. "היי שרונ, ניצלתי את ההז דמנות במופע המדובר במרכז ענב לקנות כרטי ולראות אותכ מופיעה. לא כצד מתרי או לא מכבד חלילה, אלא כי תמיד הערכתי אותכ כאומנית וזמרת, ולא הייתה שנה 20 לי הזדמנות לעשות את זה לפני פלו , כשהייתי בצבא. כל הוויכוחימ בעד או נגד אירוע בהפרדה לא רלוונטיימ לי - אני רק אומר לכ את הצד של אנשימ שאוהבימ מוזיקה. "אני מאוד מכבד את האמונה ואת גנונ החיימ שבחרת בו, גמ אמ הוא רחוק אלפ שנות אור משלי, אני רק מק ווה שיהיו עוד אירועימ שמצד אחד נותנימ לכ את האפשרות להופיע לקהל שבחיימ הנוכחיימ שלכ את מרגישה יותר נוח איתו, אבל גמ לג ברימ שכנ באימ בשביל האומנות שאת יוצרת, השמיימ לא נפלו מזה שאני ועוד אחרימ היו. מאחל לכ המשכ הצל חה ועוד המונ מופעימ משובחימ". עניתי לו שהוא לא באמת מכבד אותי אמ הוא פועל נגד רצוני, והוא מחק את הודעתו. אולי השמיימ כנ נפלו ב ופ. שטויות, אבל עזבו מה שחשוב הוא שהיה ערב נדיר מכל הבחי נות. זכינו לבמה מכב דת, בדיוק כמו שזכרתי מפעמ. זה היה וג של תיקונ, כשלעו מת העבר הרחוק הגעתי עמ ארגז כלימ רציני של הרבה תפילות, צדקה, ביקור בציונ של רבי יהודה בנ יעקב וה גו לה של רבי מתיא בנ חרש. כל אלו ליוו אותי, ומעולמ לא יצאתי מהופעה כשאני כל ככ שלמה ומרוצה. התגובות היו בהתאמ. אפילו מנהלת האירוע במרכז ענב אמרה לי שהיא רואה מדי לילה הופעות, אבל דבר כזה היא עוד לא ראתה. אז אני את שלי עשיתי, • ועכשיו מתפללת - תנ לי עוד. כשהם נכנסו לאולם, הבת שלי התחילה לבכות. היא לא הבינה למה יש כאלו שמנסים לפגוע באמא, שרק רצתה לשיר על במה בהתאם לאמונתה sharonroter@gmail.com צילום: אלי לב שרו ן רוטר סוגרת שבת