שביעי

31.10.25 | ט' בחשוון תשפ"ו | 658 גיליון | 38 הנה, זה מגיע שלא ספוילר: תגידו לא ידענו, לא היינו מוכנימ וכזה, כי לי אינ פק שאנ חנו כבר ממש קרובימ לגאולה. כל ה ימנימ מעידימ על ככ שה משיח בדרכ, ויש מצב גדול שהוא כבר פה. איכ אני יודעת? למשל, מהנבואות שמ תגשמות אחת לאחת. אירופה מלאה במו ל מימ, וכבר קרוב היומ שבו תתחיל שמ המלח מה הגדולה. הגויימ שו נאימ אותנו יותר מאי פעמ, ואינמ טורחימ לה תיר את זה: אירל נד, ראי הוזהרת! ימייכ פורימ, וככ גמ קנדה, או טרליה וחברותיהנ ה"נאורות" באו"מ. ממש חבל עליכמ, כפ רות. אני ממליצה בחומ שתתפכחו ותבחרו בצד הטוב שעומד לנצח. כי מהצד השני, הארצ נמלאת דעה. יש יותר ויותר הכרה בבורא עולמ וצמא לאמונה. במיוחד תרמו לככ הש בימ ב רטונימ שמתג לגלימ ברשתות, שבהמ כולמ מציינימ פה אחד שבמקומ הכי חשוכ, בה תרה שבתוכ הה תרה, המ הרגישו שבוודאי שמ הוא עמד איתמ. מדהימ אותי במיוחד לשמוע איכ המ מציינימ בכאב שהמ כבר לא יכו לימ להרגיש אותו ככה פה, כאילו המ מתגעגעימ למשהו בשבי, לדבר היחיד שהיה טוב מוחלט - לה'. במקומ שבו לא היה כלומ, המ "הוכרחו" להפנות את המבט פנימה, לגלות את האמת ולפנות רק אליה. אי אפשר לפטור ב"צירופי מק רימ" גמ את הקשר הטלפתי והני י בינ ההורימ לילדיהמ בשבי, והמחוות הקטנות שהמ מגלימ כשקראו את אותו פרק תהילימ או את אותה פרשה. נכונ, זה רצ ברשת בעיקר במ גרת מיזמ שבו מחלקימ להמ מתנות בגלוי במ קומ מתנ ב תר, ויש בזה כמעט טעמ לפגמ, אבל זה עושה קידוש שמ שמיימ כה גדול, שבעיניי זה בטל בשישימ. אני מאמינה שהמ שליחימ שנבחרו לקרב את העמ לקראת יציאת מצ רימ האחרונה, כדי שכמה שיותר יזכו להיות בה. ב פר אנחנו שוב בראשית, חוזרימ ללמוד איכ הכל הת חיל. כמה בלאגנ היה שמ, כמה חטאימ. במו בנ מ וימ, אנחנו חיימ בדור שבו אינ צדיקימ כל ככ גדולימ כמו אז - אבל אני רוצה לחשוב שבכל זאת יש בו משהו יותר מתוקנ. יש הרבה בלבול, אבל יש דר, ערכימ ודרכ. הבירור האחרונ הוא מהיר ואכזרי, וגמ מנחמ ומ פק. כמו בזמנ משיח - הזמנ הוא אחר בתקופה הזאת. נדמה שאנחנו מעל הזמנ - באחישנה. הכל רצ, הילדימ נולדימ בוג רימ ומוכנימ. נכונ, יש המונ רעשי רקע, אבל זה היצר הרע בפרפוריו האחרונימ. הוא יודע לעשות מהומה, אכ הוא כבר לא כזה חזק כמו פעמ. הוא גו , ולכנ צועק חזק. אני משתדלת לא להתבלבל ממנו. יש ני יונות, ברוכ ה' לא קשימ מדי, ואני מנ ה להחזיק ראש ולא ל בול, ואפילו ליהנות מהזמנ הזה. הקדוש ברוכ הוא רוצה את התפילות שלנו, ורוצה שנזכור אותו ונרימ עיניימ לש מיימ בכל פרט קטנ שאנחנו צריכימ. זה כאילו מובנ מאליו, אבל בזמנ אמת קל לשכוח. זה השריר שאני רוצה לחזק. זה קיט שי ולעו , ועדיינ אני לא מ פיק חזקה שמ. אולי אינ לזה באמת איזה לימיט. כמו בהרפיה שבה תמיד יש עוד איפה לשחרר, תמיד אפשר עוד להתפלל - על התפילה, על הפקקימ ועל החניה. • במיוחד על החניה. יש הרבה בלבול, אבל יש סדר, ערכים ודרך. רעשי הרקע הם יצר הרע בפרפוריו האחרונים. הוא גוסס, ולכן צועק חזק. אני משתדלת לא להתבלבל ממנו sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת