שביעי

24.10.25 | ב' בחשון תשפ"ו | 657 גיליון | 6 תמונת ניצחון שלא דמיינתי ככ את אני מודה ההתרגשות בחתונה. שגרת חיינו היא ערבוב מתמיד של הלאומי והאישי, ברגעימ הגדולימ והקטנימ, וכל ציונ דרכ מ מל את היש ואת הח ר. המו טו בהכנות לאירועימ הוא למה להפריז כשאפשר להגזימ, וככ היה לקראת היומ הראשונ בגנ ובכיתה א', לפני בת המצווה והמכינה ובגיו לצה"ל. אפילו הפרופורציות קיבלו פרופור ציות בשנתיימ האחרונות בבית משפחת רצ גילמור, אבל החתונה יצאה מהנ. בי תנו עו ק בכל היבטי המלחמה: מליווי משפחות שכולות ועד בבי המילואימ של בני הבית, ובתוכמ החתנ והכלה, ממש עד ערב החתונה. זהו מאמצ משפ חתי שמגדול ועד קטנה כולמ לוקחימ בו חלק. אפ על פי כנ, גמ אמ קצת אחרת ממה שתיכננו, איכשהו, באורח ני י ממש, הכל היה מדויק. רגע לפני יומ הכיפורימ, על כי א במ רכז גינה מהאגדות, ישבה כלה ק ומה מוקפת הילה של אור ושמחה. מעגל נשימ רוקדות ושרות ביבה, צעירות ומבוג רות, מתיישבות לצידה בזו אחר זו, וט ליה אוחזת בידנ, מביטה בעיניהנ ומברכת אותנ בכוונה גדולה לפני כני תה לחופה. בתזמונ מדויק, כמו בת קול מהשמיימ, התנגנ "ממעמקימ קראתי אלייכ" של עידנ רייכל, שבעזרתו דמיינתי את אש קודש מדבר אליי ושומר עלינו. השיר הזה מהווה עוגנ בפ קול שמלווה אותנו למנ השנימ הראשונות שלאחר האובדנ ועד היומ. הפעמ ימנ השיר את בואו של החתנ, אילנ, לקראת הכלה. הזאת לא אוכל לה את החופה משיג במילימ. איכ אפשר לתאר שכינה שיורדת להשתתפ בשמחה? היא נפתחה בתפילה לשלומ חיילי צה"ל והחטופימ, מפי אחייני הלוחמ מיכאל. כדי להו יפ עוד קומה של חיבור בינ שמיימ לארצ ערכ את החופה צביקה מור, אביו של החטופ איתנ מור שעוד היה אז בלב הגיהינומ. צביקה ואש קודש הי"ד, אביה של טליה, למדו יחד בישיבה. צביקה, איש שהוא מצפנ מו רי ציוני, דיבר בחופה על המורכבות: "כבר חצי שנה אנחנו לא יודעימ מה עמ איתנ, והמקומ הזה של החתונה, של ההמשכיות, של החיימ האלה שנבנימ, זה הניצחונ הגדול שלנו, של עמ ישראל... מירושלימ יצא אור גדול. אנחנו העמ היחיד שבראש השנה שלו עומד ומתפלל על האנושות כולה", חיזק את החתנ והכלה ואת הקהל כולו. תמונה אחת חקוקה במיוחד: תחת החופה מבקשימ מבורא עולמ, כלה וחתנ, שני זוגות הורימ, צביקה מור ואבא של אש קודש הי"ד ניצחונ ושישיב אלינו את החטופימ כולמ. שבועיימ אחר ככ איתנ היה בבית. זכינו, ובינ אורחינו היו גמ משפחות שכולות רבות, שבגדלות נפש יצקו עוד קומה של משמעות לחתונה, ובתוכמ איציק ונעה בונצל האהובימ, שבנמ הגי בתזמון מדויק, כמו בת קול מהשמיים, התנגן "ממעמקים קראתי אלייך", שבעזרתו דמיינתי את אש קודש מדבר אליי ושומר עלינו. השיר הזה מהווה עוגן בפסקול שמלווה אותנו מאז האובדן בור עמית נפל בעזה, והמ מקדישימ את חייהמ למענ עמ ישראל. 25 בראש חודש חשוונ, ציינו השבוע, שנה לרצח של אש קודש. רצח ש ימל את הכשל הזהותי, העיוורונ והעיוות המו רי שממנו בלנו שנימ ארוכות מדי. אש קודש נרצח על ידי הרשות הפל טינית, וגמ הוא היה "קורבנ שלומ" של הזיית או לו. רגע לפני שבירת הכו ביקשו הכלה והחתנ, נציגי דור הניצחונ, שנשיר יחד את "לא לשווא אחי חצבת לבניינ חדש, כי מנ האבנימ האלה ייבנה מקדש". שיזכו לבנות בית נאמנ בישראל ולב נה בבית המקדש השלישי, מתוכ ראייה • מפוקחת, זקופת קומה ומנצחת. inbal.ratz.gilmore@gmail.com צילום: מיכאל טומרקין ענבל רץ־גילמור עומדת בשער