שביעי

26.09.25 | ד' בתשרי תשפ"ו | 655 גיליון | 38 כפרות לבקש אני רוצה ליחה מהקולגות בת חומ התרבות. ליחה שקשה לי ל לוח לכמ על ככ שאתמ מנצלימ את הכוח שניתנ לכמ כדי להשפיע לטובה, ובוחרימ להחליש אות נו. אולי אתמ, הקו ראימ, מצליחימ ביתר קלות לחמול ולהכיל; אני - שהגעתי משמ ויכולתי למצוא את עצמי עומדת איתמ באותו הצד - מתקשה למצוא בלבי ליחה. בטק פר י אופיר, התחרות הרשמית של האקדמיה לקולנוע, בחרו ב רט שמכפיש את חיילי צה"ל ומצדד בפל טינימ ה"מ כנימ" לייצג את ישראל באו קר. השחקנ הרא שי ח'ליפה נאטור הח רימ את הטק וביקש למ ור ש"רצח העמ" מפחיד אותו, וזה לא זמנ שהוא יכול להת ע ק בקולנוע. לפחות שר התרבות מיקי זוהר הורה לבטל את התמי כה הממשלתית בטק )מילימ יפות להגיד שהכ פ שלנו מימנ את האירוע(, הודיע על יי ודו של טק אלטרנטיבי ממלכתי וחטפ על הראש באשמת רודנות והשת קת הקול האומנותי המבקר. לא התכוונתי לעשות כאנ הפוכ על הפוכ ולעורר שנאה ומחלוקת, אלא שנמצא נקודות טובות שיעזרו לנו לאהוב ולמחול, כי ב ופ תמיד אפשר לתקנ, כמו שעשה עידנ רייכל למשל. 2008 שמעתי אותו מ פר בראיונ שב Save a child’s הוא התנדב בארגונ שעוזר לילדימ פל טינימ הז heart קוקימ לניתוחי לב ומ יע אותמ לבתי חולימ. לא מזמנ הוא קיבל הודעה מלו חמ שהיה בבית בחאנ יונ עמ תמונה שבה רואימ את עידנ עמ אבא ליד מיטת תינוק; מתברר שאותו אב הוא פעיל חמא , והתינוק גדל להיות מחבל. באותו ראיונ יפר רייכל שאשתו האו טרית חזרה למולדתה עמ הילדימ באוקטובר לפני 7 בטי ה האחרונה ב שנתיימ, והוא בחר להישאר. וככ הוא מ ביר את השיר שהלחינ "שבט אחימ ואחיות": "המשפט הכי חשוב הוא 'כאנ זה בית, כאנ זה לב, ואותכ אני לא עוזב'. החרוז המקורי היה 'ואותכ אני אוהב', אבל הערכ העליונ הוא 'ואותכ אני לא עוזב'. אני נשאר. אנחנו שבט אחימ ואחיות, ואינ לנו באמת ברירה אחרת". אני מתפללת על כל עמ ישראל שיזכה לאהוב ולהיות נאמנ ומחויב - קודמ כל לע צמנו, בלי שומ פק או בלבול, ושנזכה גמ אנ חנו לאהוב ולהכיל את מגוונ הדעות והרגשות, על אפ ולמרות תחושת הבגידה. אני רוצה לסיום, לבקש ליחה מכל מי ששלחו לי מיילימ עמ הערות והארות; לי חה מכל מי שפגעתי בו כשכתבתי את השטויות שעוברות לי בראש והנחתי אותנ כאנ, שחור על גבי לבנ; ליחה על שהשתמשתי במילימ לא יפות; ליחה על יותר מדי מילימ בלעז; לי חה על שני יתי להצחיק ויצאתי עמה; ליחה על טעויות אינ פור; לי חה שעצבנתי, זלזלתי או חשפתי יותר מדי. וגמ תודה. תודה לכמ שאתמ קוראימ אותי כבר מיליונ שנה, וניגשימ וכותבימ ומפרגנימ. זה ממש לא מובנ מאליו ונשגב מבינתי. בואו, נכונ שאני מגניבה, אבל לרוב זה רק בעיני עצמי - וזה שאתמ עדיינ מתע ניינימ, זה באמת וואו גדול. תודה לעורכימ שלי שדואגימ שאצא טוב יותר ממה שאני, ולכל צוות "שביעי" האלופימ שנותנימ לי יד חופשית לקשקש פה על מה שבא לי. זה לא הולכ ברגל, זה לפחות ט לה. • כפרה עליכמ. סליחה, חבריי מעולם התרבות, שקשה לי לסלוח לכם. אתם מנצלים את הכוח שניתן לכם כדי להשפיע לטובה, ובוחרים להחליש אותנו. תלמדו מעידן רייכל sharonroter@gmail.com 90 צילום: אבשלום ששוני, פלאש שרו ן רוטר סוגרת שבת