שביעי

ניצחה את הסרטן, אבל לא הסתפקה שקד ישועה היא 16 בגיל • בחיים שגרתיים של נערה מתבגרת חזרה למחנה של עזר מציון, שאותו הכירה בתור חולה, "באתי לתת את כל כולי למי שנתן • והפעם - כמתנדבת לי, כדי שבסוף אגיד אמאל'ה, היה מטורף. והצלחתי" א קדימ ואתנצל מראש: יהיה קשה מאוד לה עביר בכתבה הזו את האנרגיות של שקד . את ה יפור שלה 16 ישועה בת ה נ פר, על הניצחונ המטורפ של הנערה הזאת נכתוב, אבל את שמחת החיימ שלה לא יהיה פשוט להביע במילימ. למרות כל מה שעברה בילדות, ואולי גמ קצת בגלל מה שעברה, שקד בוחרת להמשיכ בגדול. וזה מורגש בכל מילה שלה. ה יפור שלה מתחיל ביומ הראשונ של כיתה ד', לפני שש שנימ. "קמתי עמ כאבי בטנ חזקימ", היא נזכרת. "אמרתי לאמא שלי שכואב לי, אבל חשבנו שזה מהתרגשות או משהו כזה. ב ופ היומ הבטנ המשיכה לכאוב, אז הלכנו לבית חולימ. בהתחלה הרופאה עוד שאלה שאלות, אבל כשהיא בדקה פיזית, היא הרגישה שהבטנ שלי קשה ואמרה שאנחנו חייבות ללכת למיונ. "במיונ נכנ ה אחות לבדיקת דמ, ואז עוד אחות, ואז עוד אחות, ואני עמ כאבימ. בשלב מ וימ עשו לי אולטר אונד. וכשהרופא הבכיר נכנ , החדר כבר היה ממש עמו . היו יותר אנשי צוות ממשפחה. זה כבר הפחיד אותי". בשלב הזה הוציא הרופא את אבא של שקד מהחדר ואמר לו שחייבימ להעביר אותה למרכז שניידר לרפואת ילדימ. "משמ, יש לי בלאקאאוט מטורפ. בחרתי לשכוח את זה. התחילו הבדיקות, הייתה ביופ יה, הכל קרה כל ככ מהר. תוכ שבוע או שבועיימ גילו שיש לי רטנ בכליה". שקד נכנ ה לשנה של מלחמה במ חלה, כולל טיפולימ קבועימ והקרנות. איכ הרגשת?  "קודמ כל היה הרבה בכי ופחד. את לא מבינה מה קורה, את רק יודעת שכואב לכ כל הזמנ. בשלב הזה גמ לא הייתי כל ככ בשלה להבינ מה יש לי. אלה לא דברימ שילדימ אמורימ לע בור. אבל דיברו איתי בגובה העיניימ, כמה שאפשר". ומה עמ החברימ מבית ה פר?  "הייתי ילדה אהובה, אבל ילדימ לא תמיד מבינימ את זה. והאמת, המ גמ מפחדימ. תחשוב שאני פתאומ חוז רת אליהמ עמ קרחת. במהלכ המחלה הגיעו אליי הביתה חברות בכל יומ, ולגמרי דאגו לי. גמ להורימ שלי היה חשוב שאמשיכ לשמור על שגרה כמה שאפשר. לא נפלנו לזה, אמא הייתה יושבת ומלמדת אותי. "במקביל, הכינו אותי ליומ שאח זור לבית ה פר, ואמרו לי שי תכלו עליי ואולי יעליבו אותי. ובאמת, היו מבטימ מכאנ ועד להודעה חדשה. אבל שקד סיירת אלון פרל 26.09.25 | ד' בתשרי תשפ"ו | 655 גיליון | 24