שביעי

19.09.25 | ערב ראש השנה תשפ"ו | 654 גיליון | 12 צ'רלי בממלכת הפרוגרס כתבתי טור על האנ לפני כחודש טישמיות הגואה בארה"ב, והתייח תי גמ להאשמות השווא כאילו צ'רלי קירק היה אנטישמי. קירק עשה את מה שעשה תמיד: הביע את עמדתו ואיפשר לאחרימ להביע את עמדתמ. העובדה שהייתה לו ביקורת כזו או אחרת, או שכאזרח אמריקאי הוא חשב שמהלכימ שעושה ישראל לא מתיישבימ עמ אלה של אמריקה, לא הפכה אותו לעוכר ישראל. להפכ. הוא זה שהזהיר מפני מה שמתחולל בקמפו ימ באמרי קה; "זו עונת הציד נגד יהודימ", הזהיר לא אחת. הוא נכנ למפעל הפרוגר כדי לנ ות להתמודד עמ פ הייצור שהש תבש, ופגש צעירימ שהולעטו בג׳אנק גדוש פוליטיקת זהויות ובשנאת ישראל. קירק היה מועמד עתידי מבטיח לנשיאות ארה"ב מטעמ המפלגה הרפובליקנית. מב קריו, שטענו כי הוא מפיצ שנאה, לא הצ ליחו להביא דוגמה אחת לככ. אינ פור תי עודימ מוכיחימ בדיוק את ההפכ; הרשתות מלאות ב רטונימ שבהמ צעירימ עומדימ מולו, מי בהתר ה ומי מתוכ רצונ לשיח. מרגש במיוחד היה מפגש שבו טוד נט בקושי ה פיק להגיד משפט וחצי, עד שההתרגשות קטעה לו את חוט המחשבה. קירק ביקש ממנו לקחת דקה, לנשומ ולא רגנ את המחשבות. בזמנ הזה הוא פנה לקהל וביקש להשתיק קולות שזילזלו בצעיר. חזרתי ל רטונימ לאחר הירצחו, הללו ועלו בי דמעות. היה במראה הזה משהו אנושי שאבד. צ' קירק היה כל ככ רחוק מהדמות שהצעירימ הללו ציירו בראשמ, טרמ נעמדו מולו במטרה להטיח בו האשמות קשות. לצד הגינויימ התמלאה הרשת גמ ב רטונימ שבהמ אנשי שמאל רדיקלי צהלו משמחה. "הגיע לו", "טוב ש תמו לו את הפה". השמחה על רצח של אדמ חפ מפשע מעבירה בקצב מהיר את אמרי קה, ובמיוחד את המחנה השמרני, משלב ההלמ לשלב הזעמ. זמנ קצר לפני קירק, נרצחה צעירה אוקראינית ברכבת התחתית כשהרוצח, אדמ שחור, ממלמל "תפ תי את הנערה הלבנה הזאת", בזמנ שכל יושבי הרכ בת נותרימ על מקוממ, לא מושיטימ לה עזרה ונותנימ לה לדממ למוות. המחנה הפרוגר יבי שבר עוד שיא בחציית גבו לות וקווימ אדומימ, אפילו ב טנדרטימ הבעייתיימ של ארה"ב. תגובת השרשרת שהרצח מייצר תורגש כבר בעולמ כולו. נוכחותו של קירק בקמפו ימ הנכיחה את תרבות הדיונ ופירקה חומות, ולכנ הוא נרצח. בשמאל הרדיקלי, זה שלא יודע לזהות אויב גמ כשה כינ ננעצת לו בחזה, מיהרו להכפישו גמ לאחר מותו. גדול על מדינת ישראל מליץ יושר וחיילי צה"ל היה קירק. הוא נאבק בנחי שות באנטישמיות, תוכ חיבור לאמונה, ללאומיות ולשמרנות, והזדהה למעשה עמ כל מה שהשמאל הרדיקלי שונא. על אפ ואולי בגלל היותו נוצרי, הוא נוכחותו של קירק הנכיחה את תרבות הדיון ופירקה חומות, ולכן הוא נרצח. בשמאל הרדיקלי, שלא מזהה אויב גם כשהסכין ננעצת לו בחזה, הכפישו אותו גם לאחר מותו היה מחובר ליהדות ולמקורותיה. הוא הע מיק בתורה וציטט ממנה בכל הזדמנות, כמו תלמיד חכמ הנהנה מפלפול הלימוד. האהבה לחוכמת היהודות קרנה ממנו. קירק לימד אותנו שיעור בחייו וב מותו, וכל אחד יכול לקחת ממנו משהו ברמה האישית וברמה הלאומית. חו ר היכולת שלנו לנהל מחלוקת פוגע בחו נ החברתי שלנו, מ כנ את קיומה של מדי נת ישראל ואת קיומו של העמ היהודי. המלאכה היא עלינו בפינו ובלשוננו לעשותה. "תֵּנ בְּלִבֵּנוּ שֶ& נִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעַלַת חַבֵרֵינוּ וְלֹא ח ְֶרוֹנָמ" )רבי אלי מלכ מליז'נ ק(. לזכרו של צ׳רלי קירק, נוצרי אוהב ישראל, שקידש מחלוקת • לשמ שמיימ. inbal.ratz.gilmore@gmail.com שלט לזכרו של קירק, השבוע בת"א. בקטן: הטור מהחודש שעבר 90 צילום: אבשלום ששוני, פלאש ענבל רץ־גילמור עומדת בשער להבדיל בין אוהב לאויב מיהודי אמריקאי, הודעה חריגה אוהב ישראל המתגורר במיאמי, הגיעה אליי השבוע. להודעה צורפ צילומ של Struggling" שלט חוצות עמ הכיתוב to pay bills? Your taxes fund ". ובתרגומ לעברית: מתקשה Israel לשלמ חשבונות? כ פי המי ימ שלכ מממנימ את ישראל. מי שקצתמכיר אתאוכלו ייתמיאמי, מבינ כמה השלט הזה חריג. לפני חוד שימ פורימ ביקרתי בעיר. דגלי ישראל ו בגאונ על מר ו מלי החטופימ התנו פ ות הבתימ, והתחושה הכללית שידרה תמיכה. מה השתנה? מישהו כנראה הריח שעת כושר, שבה ניתנ להרעיל את דעתו של פלח בציבור האמריקאי שבימימ כתיקונמ אוהד את ישראל בטוב וברע. עלילת הדמ וקמפיינ ההרעבה, שבהמ השתתפו גמ עיתונאימ וגופי תקשורת בארצ, הצליח מעבר למשוער. ביטוי לככ ניתנ למצוא גמ בקרב אנשי תק מי שקצת מכיר את מיאמי, מבין כמה ל השלט הזה חריג ענבל רץ־גילמור עומדת בשער