שביעי

וזה איומ קיומי על מדינת ישראל. בטווח הרחוק מפחידימ אותי הבורות האיומה של אחינו, שגדלימ על מצע מנותק מזהות להיות אזרחי כל העולמ. מי שיחיה בתודעה הזאת, לא יוכל להמשיכ להתקיימ כאנ, כי לא יהיה לו חו נ להתמודד מול האתגרימ. במלחמה צריכימ לע וק באהבת ישראל בלבד. אינ לאנשימ הללו אחווה איתנו, כי להיות יהודי לא אומר להמ כלומ". מה מעצבן אותך? "כשאינ אכיפה, או כשהיא בררנית. כשמשקרימ במצח נחושה. בית הנשיא מעניק פר לאחימ לנשק, שקראו ל רבנות ומתנהגימ באלימות ברחובות. הייתי רוצה לראות יותר את רבני בתי הכנ ת שתומכימ בקו שלנו מגיעימ בהמוניהמ באוטובו ימ לעצרות שלנו, ושתהיה נוכחות ברחובות בצורה מאורגנת". מתי בכית לאחרונה? "אני בוכה כשאני חושב על איתנ בני. כבר חודשימ אנחנו לא יודעימ מה איתו, וחמא לא מודה שהוא מחזיק בו. כשאתה יודע שהבנ שלכ בשבי ומתעללימ בו, זה גיהינומ. יחד עמ זאת, א ור להיכנע וחייבימ לשחרר את החטופימ רק בכוח. מאז שהשמאל הכני את המושג 'קדושת החיימ' בה כמ או לו, אנחנו לא מפ יקימ להירצח כאנ. הכניעה וההתרפ ות בפני הטרור גורמות לככ שחיינו הפכו זולימ". את מי אתה מעריך? "אנשימ שאומרימ את האמת שלהמ ללא פחד, ומוכנימ לשלמ על זה מחיר. כשאני מזהה כאלה, אני מנ ה לחזק. לאחרונה שמעתי את ד"ר ליעד לוי, פיזיקאי שהציג את מ קנות המחקר שלו שהוכיחו שתודה לאומית ושכל ישר הצילו כמה מיישובי העוטפ מטבח. הוא יצר ערה גדולה בחוגי השמאל. התקשרתי לפרגנ לו על האומצ והדעה הישרה נטולת ההזיות". מה מנת הדגל שלך בבית? "אני מבשל עופ, תו פות ודגימ. אבל בגדול, זה התחומ של אפרת אשתי". אילו עבודות בית אתה עושה? ״אחראי על הניקיונ ועושה זאת היטב. לא שופכ דליימ, כי אנחנו אשכנזימ, אבל קיבלתי בבית חינוכ לי ודיות ואני מיישמ אותו גמ בתחומ הזה". איפה אתה אוחז במציאות הפוליטית? "אני מבינ שאני לא מכיר את כל המגבלות, אבל ברור לי שהמלחמה מתארכת גמ בגלל ששמו את החטופימ כמטרת מלחמה. התודעה שקיימת היומ אצל חלק גדול מהשרימ גרמה לככ, ואני חולק עליה. כמו שהיה במלחמת יומ הכיפורימ - מכניעימ את האויב ומשחררימ את השבויימ. בתנ"כ כל השבויימ היו אזרחימ, כי זה כואב יותר כשחוטפימ נשימ וילדימ, אז הקולקטיב קמ ומציל אותמ, כמו עמ אברהמ ולוט, דינה ודוד המלכ בצקלג. המ שבויי מלחמה שפגעה בריבונות שלנו". מה הסוד שלך לשלום בית? "להיות אחד שרוצימ מאוד לאהוב אותו". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "שתהיה לי יותר בלנות לאנשימ. בשנתיימ האחרונות אני מופצצ בפניות של אנשימ שרוצימ לדבר איתי, וזה מאתגר לחלק את הקשב לכולמ". מה הספורט שלך? "מתאמנ מאז ה דיר באופנ קבוע בריצה, תרגילי כוח ואופניימ. לא מצליח לעשות זאת בכל יומ, אלא רק פעמיימ בשבוע, בחוצ ובפארקימ". איזו מצווה קשה לך? "כוונה בתפילה. נהייתי מאוד טרוד. חוצ מהעומ הרגשי, יש הרבה משימות וקשה לי לעשות עצירה. ממש צריכ להתאמצ כדי להיות נוכח". מה הזיכרון הכי חזק שלך מהחגים עם איתן? למרות שהגיע אחרי יום עבודה, הוא תמיד הקפיד לבוא לעזור לפני החג. הוא היה מפשיל שרוולים ומתקתק בישולים וניקיונות מהלב הטוב שלו. החיסרון הגדול הוא הכיסא הריק עם תמונתו עליו. כשאני מברך את הילדים בחזרה מבית הכנסת, אני שם ידיים על התמונה שלו ומברך גם אותו מה נותן לך תקווה? יש שיר שמתנגן לי בראש שכתב יחיאל מוהר במלחמת ששת הימים: 'לכל המצרים יכולנו וגברנו, מכל המצרים יצאנו עם איתן'. יש ייסורים בדרך, ואני סובל בשביל עם ישראל ובטוח שיהיה לנו טוב ושנצמח מזה 35 | 12.09.25 | י"ט באלול תשפ"ה | 653 גיליון