שביעי

05.09.25 | י"ב באלול תשפ"ה | 652 גיליון | 38 בין נשיאה להתנשאות השבוע בצאתי מפילאטי , פרגנ תי למדריכה שהשיעור היה מעולה. יפרתי לה שכשאני מלווה זמרות, אני מייעצת להנ לשימ לב שהקהל מרגיש את מה שהנ מרגישות. אמ הנ לחוצות, הקהל מתוח. אמ הנ ובלות, הקהל מבוא . ואמ הנ עפות, הקהל בשמיימ. אמרתי לה שממש מרגישימ שהיא נהנית להעביר את השיעור, וזה הופכ את הקשה לכיפ. היא ענתה לי: "שלא תחשבי שתמיד הייתי ככה. לפני הצבא בקושי הייתי מדב רת מרוב שהתביישתי. אבל אז הייתי קצינת חינוכ גופני, וזה בנה לי ביטחונ ונתנ לי מקצוע שאני אוהבת בכל ליבי". דבריה גרמו לי לה רהר בבתי הבכורה החיילת. נדמה לי שב רוב טובי אני "משאילה" אותה לצה"ל ולמדינה, והמ "חייבימ" לי, אבל לאחרונה אני מרגישה שאולי זאת אני שחייבת להמ. אי אפשר להתע למ מהשיפור המשמ עותי בבניית האופי שלה: העצמאות, הגדלת הראש, הביטחונ העצמי, הכי שרונות שהתגלו בה והכרת הטוב שלה. פייר, אני מודה שאינני יודעת אמ התכונות האלה היו נבנות בה אלמלא השירות. לראשונה בחיי אני מרגישה שגמ אני חייבת לצבא, וייתכנ שכל דור באוקטובר 7 האלופימ שהתגלה לנו אחרי נבנה גמ הוא בזכות המ גרת הזאת )זה בטח לא קרה מהטיקטוק(. המ גרת הזו רחוקה מלהיות מושלמת, אבל כשמגיע לפרגנ - אז מגיע. זה גרמ לי לחשוב גמ על כל וגיית החרדימ, שהיו יכולימ לה רוויח את הקומה הזאת מעצמ גיו מ. את הפודקא ט "תרבות שמעתי הביטול" של עדנ אביטבול ואלירנ מלכה )כאנ ה כתימ(, שבמ גרתו המ לומדימ גמרא ומנגישימ אותה לכולמ. מלכה עלה על הנקודה שמקוממת אותו כבנ למגזר ה רוגימ: לא רק אי הנשיאה בנטל, אלא דווקא ה יבה שבגללה הח רדימ ממאנימ להתגיי - והיא ביטול תורה או החשש בירידה ברוחניות. הוא ה ביר שהציבור הדתי משרת בצה"ל כבר שנימ, ומצליח לשמור על התורניות והקדושה. בשיחה אחרת, עמ אשת חינוכ מהמגזר, הבנ תי גמ ממנה שמשתמע מה ירוב כאילו הד תיימ לאומיימ התפש רו, והמ נחשבימ פחות בגלל שהמ משרתימ בצה"ל. אמ נניח לרגע בצד את חו ר השוויונ, ה יפור הכואב הוא ההתנשאות. נכונ שרבימ מצליחימ להחזיק צבא ותורה, אבל יש גמ רבימ שלא. העובדה היא שעל אפ המאמצימ של המגזר והרבנימ הצבאיימ, צה"ל לא ערוכ באופנ כזה שהוא יכול לכבד את ההלכה בכל מצב. המגזר שלנו נאלצ "לה תדר" עמ זה, אבל אולי יצא שכרו בהפ דו. ייתכנ שאמ החרדימ, בעיקשו תמ על הקדושה, יצליחו להנד עוד את הצבא ולבנות לכולנו מ גרת מתאימה - אז גמ הבנות שלנו יוכלו לשרת ללא חשש וכולנו נרוויח. הזאת התחרות של "מי יותר?" קיימת בינ כל המגז רימ, וכולמ חושבימ שהמ הכי צודקימ. האמת היא שאני הכי צודקת. תשאלו את בעלי, שיודע לשלופ את זה מדי פעמ כדי לשמח אותי. במחשבה שנייה, אולי עדיפ שתשאלו את הילדימ שיודו בזה בלי פק, או כמו שהמ אומרימ, "את באמת תמיד צודקת, אבל תני לנו לטעות". אז לפעמימ, גמ כשאנחנו ממש צו דקימ, חייבימ לתת לאחרימ לברר. זה • חלק בלתי נפרד מהתיקונ. של כולנו. רבים מצליחים להחזיק צבא ותורה, אבל יש גם רבים שלא. המגזר שלנו נאלץ "להסתדר", אבל אולי יצא שכרו בהפסדו. אם החרדים יצליחו בעיקשותם לבנות לכולנו מסגרת מתאימה - כולנו נרוויח sharonroter@gmail.com 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש שרו ן רוטר סוגרת שבת